ומוסיף בעמ' 263:
"פגיעה בזכות (כולל פגיעה מוצדקת בזכות) מנביעה חובת שימוע....העובדה שהפגיעה מוצדקת איננה מאיינת את זכות ההשתתפות של בעל הזכות. הסטטוס של בעל הזכות (המוקנה לו בגין היותו בעל זכות לכאורית) מתממש (אף אם במידה מוגבלת) גם במקרים שבהם הזכות נהדפת, באמצעות זכות ההשתתפות הפעילה בקביעת גבולות הזכות – זכות שביטויה הממשי הוא השימוע. פגיעה בזכות השימוע היא לפיכך פסולה גם אם הזכות שבגינה בעל הזכות תובע שימוע נהדפת, משום שפגיעה כזו איננה מכבדת את הסטטוס של בעל הזכות (הזכות הלכאורית שנהדפה"
אני סבורה, בדומה, כי לשימוע ערך עצמי. מדובר בזכות בסיסית. במתן קול למי שנפגע מהחלטה בעניינו.
התובעים טוענים, כאמור, כי ביטול ההסכמים עמם הינו שלא כדין גם מהטעם שהנתבעת לא ערכה להם שימוע ולא נתנה להם את זכות הטיעון בטרם ביטול ההסכמים. נטען, בהקשר זה, כי זכות השימוע של עובד הינה זכות יסוד במקרה בו מבקשים לשנות לרעה את מצבו, באשר היא מאפשרת לעובד להתגונן בפני הטענות המועלות כלפיו, בטרם הפסקת ההתקשרות עמו. על פי הטענה, יש להחיל את הכלל בדבר חובת שימוע גם מקום שבו לא מתקיימים יחסי עבודה פורמאליים בין הצדדים, אך מתקיימים יחסי סוכנות, כבמקרה דנן, ובפרט כאשר מדובר בגוף ציבורי כמו הנתבעת, מחד גיסא, ובסוכנויות הפועלות שנים ארוכות, מאידך גיסא. נטען, כי לאור האמור, היה כל אחד מהתובעים זכאי לקבל מהנתבעת פירוט מוקדם של הסיבות שבגינן שוקלת הנתבעת להפסיק את ההתקשרות עמו וכן זכאי היה להשמיע את דבריו בפני הנתבעת ולטעון כנגד ההחלטה על הפסקת ההתקשרות. על פי הטענה, משלא קיימה הנתבעת את חובת השימוע לתובעים וביטלה את ההסכמים עמם באופן חד-צדדי, ללא כל התראה וזכות להתגונן בפני הביטול, ועל בסיס סעיף דרקוני בהסכם, הפרה הנתבעת את זכויותיהם הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן פגעה בחופש העיסוק שלהם, המעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק. ביטול ההסכמים בהעדר שימוע, כך נטען, מהווה הפרה של הסכם ההתקשרות.
הנתבעת טוענת לעניין זה, כי היא כלל לא הייתה מחויבת בחובת שימוע לפני מתן ההודעה על סיום ההתקשרות, שכן חובה זו חלה על פי דין העבודה על מעביד עובר לפיטורי עובד, במקרים
--- סוף עמוד 177 ---
מסוימים, ולא בהתקשרות על פי חוזה קבלני. על פי הטענה, המקור שהסדיר את חובות וזכויות הצדדים הוא ההסכם שביניהם, בו נקבע כי היחסים בין הצדדים אינם יחסי עובד מעביד, וכן כי במידה והסוכן יפר את הוראות סעיף 6(ה) להסכם עשויה הנתבעת לבטל את ההסכם עמו באופן מידי. נטען, כי מכל מקום ההסכמים עם התובעים בוטלו רק לאחר שכל התובעים קיבלו התראות רבות ונשנות לבל ינסו להפר שוב את ההסכמים ולהפסיק את מתן השירותים לציבור וכי בנסיבות אלה התובעים לא היו זכאים לזכות שימוע או טיעון נוסף בפני הנתבעת בטרם ביטול ההסכמים עמם והייתה להם האפשרות המלאה להביא את מלוא טענותיהם בפני הנתבעת במסגרת המשא ומתן שנערך בין הצדדים במהלך התקופה שקדמה לביטול ההסכם. נטען, לחילופין, כי אף אם הייתה מוטלת חובת שימוע על הנתבעת, הרי שאין לומר כי זו הופרה, שעה שהתובעים מודים בצורה מפורשת ובלתי משתמעת, כי הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית, באופן שהקנה לנתבעת את הזכות לבטל את ההסכמים עמם.