שאלה אחרת היא, האם ניתן לפסוק פיצוי ישיר בגין עוולה מנהלית, שאלה שנדונה וטרם הוכרעה, בעניין אבנעל בעמ' 207 פסקה 23, ציין כב' הנשיא א' ברק:
"פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מסתמך בחלקו על עילת תביעה המבוססת על הפרת חובות מן המשפט המינהלי. עילה זו טרם זכתה להתייחסות מקיפה בבית-משפט זה... פיתוחה של עוולה מינהלית מעורר סוגיות מורכבות. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "...יצירתה של עילה חדשה אכן מעורר שאלות יסוד באשר להיקף האחריות המינהלית מחד גיסא ולכוח החקיקה השיפוטית של בית המשפט מאידך גיסא. היכול בית המשפט הגבוה לצדק ליצור הלכות שיפוטיות, המטילות אחריות לתשלום פיצויים מחוץ לנורמות, המקובלות בדין הפרטי, ומעבר להן? האם יצירתה של אחריות זו רצויה היא? מה גבולותיה של האחריות? האם היא מוטלת רק על המדינה או גם על עובד הציבור שפעל בשמה?" (בג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות [29], בעמ' 99; ... עילת תביעה המבוססת על המשפט המינהלי מוכרת במדינות המשפט המקובל כמו גם בארצות הקונטיננט... נראה כי בבוא העת יהיה מקום לבחון את מקומה של עילה זו במשפט הישראלי. במקרה שלפנינו הנזקים שבגינם נפסקו פיצויים נזיקיים חופפים את הנזקים שעליהם עשויה לחול העוולה המינהלית. לפיכך ולנוכח היעדר התייחסות מצד המערערים בטיעוניהם בפנינו בעניין העוולה המינהלית, לא מצאנו לנכון להידרש לסוגיה זו."
גם בענייננו, משניתן לפסוק פיצוי במסגרת עילות המשפט האזרחי, להן גם טענו התובעים, אין צורך לדון בשאלה זו (ראו לעניין זה: בג"ץ 2665/98 שחר נחום נ' משטרת ישראל פ"ד נב (2) 454 בעמ' 461-460 והאסמכתאות שם (1998); צבי ברנזון "בג"ץ כפוסק פיצויי נזקים", בתוך: ספר יצחק כהן, 280 (מנחם אלון ואחרים עורכים, תשמ"ט); יצחק זמיר, השפיטה בעניינים מינהליים, 194-196 (תשל"ח), דפנה ברק-ארז "פיצויים מינהליים ומכרזים ציבוריים", משפט וממשל ב' (תשנ"ד-תשנ"ה); יואב דותן "עילות תביעה ציבוריות ופיצויים ללא אשם", משפט
--- סוף עמוד 183 ---
וממשל ב' (תשנ"ד-תשנ"ה [41]; דפנה ברק ארז, עוולות חוקתיות (תשנ"ד, להלן: ברק-ארז, עוולות חוקתית)).
התובעים טוענים בהקשר זה, כי הייתה מוטלת על הדואר חובת שימוע שכן רשות הדואר היא רשות מנהלית או לכל הפחות גוף דו מהותי. הדואר טוען, מנגד, כי פעל על פי זכותו החוזית, במשפט הפרטי, לביטול החוזה בשל הפרה יסודית, ולו היה מחויב בשימוע, הייתה נשללת ממנו למעשה זכותו לביטול חוזה באופן מידי בשל הפרה יסודית. עוד טוען הדואר, כי בשל הדחיפות לקבל את דברי הדואר שהיו בידי הסוכנים, לא היה מקום לעריכת שימוע. לאחר שאעמוד על השימוע במשפט העבודה ובמשפט החוקתי אעמוד על טענותיהם הפרטניות של הצדדים בנוגע לשימוע.