--- סוף עמוד 137 ---
על הזיכויים הרבעוניים. לדבריו, הוא הבין כי הזיכויים קשורים לכמויות הרכישה של המשווקים, אף שלא ידע כיצד התבצע חישוב הבונוס באופן מדויק. עוד אמר לוי, בחקירתו ברשות, כי אם ביצועיו, ברבעון מסוים, היו פחותים מ- 100%, המשמעות היא שביצועיו של משווק אחר נעשו על חשבון כלל מכירות הפיטינגים, וחלק מזה - על חשבונו.
יש לציין, כי לאורך כל עדותו עורר לוי רושם של אדם שקול ומחושב ביותר, שהאינטרסים של מנדלסון עמדו בראש מעיניו. אני מתקשה, במצב דברים זה, להאמין שלא הבין את מנגנון המכסות, אף כי המנגנון הוסבר במהלך הפגישות. קשה להלום שלוי פעל במשך תקופה לא קצרה מבלי שעשה כל שביכולתו כדי להכיר את המנגנון, אף כי אין סיבה לחשוב כי מודגל עצמה ביקשה להסתיר את אופן פעולתו, ופלס ובן הרצל ואף סבירסקי היו מוכנים ומזומנים להסבירו בכל עת.
לאור האמור, מקובלת עלי המסקנה, כי גם לוי הבין את "מנגנון המכסות" והשלכותיו, ולמצער הבין כי רכישה מוגברת מעבר לכמות המכסה – וכך אף מכירה מוגברת בשוק – אינה רצויה למודגל.
- מעדותו של פלס עלה, כי כל משווק ידע מה המסגרת שנקבעה לו, אולם לא היה מודע לגובה המסגרת של המשווקים האחרים. ברם, הדעת נותנת, כי גם אם לא ידעו הנאשמים מהי המסגרת הכמותית שיש לכל אחת מהמשווקות, הבינו כי הרווח שלהם מפיטינגים אינו גדל ביחס ישר להיקף המכירות. משמעות זו עולה בבירור מאופן החישוב שהוצג להם על פניו, וזאת גם אם לא התעמקו בדברים. יתר על כן, הוכח כי בתקופה הרלבנטית היו משווקים אשר פנו למודגל בבקשות חוזרות ונשנות להגדלת המסגרת שנקבעה להם. פניות אלה של המשווקים להגדלת המסגרת מצביעות על כך שהיה ביד המשווקים להבין כי ככל שהמכסה הבסיסית או המסגרת שנקבעה למשווק גבוהה יותר, כך גדל הבונוס שהם מקבלים בסופו של כל רבעון.
כך, חברת ש.א.ל פנתה למודגל בבקשה להגדיל את המכסה שנקבעה עבורה. כך נובע מעדותו של מאיר פלס, אשר סיפר כי מיכה אלקלעי פנה אליו להגדלת המכסה (פר' 15.1.03, עמ' 245 - 246; עמ' 266). גם יורם וולפמן ביקש להגדיל מסגרת. בקשה דומה הפנה למודגל סמי לוי ממנדלסון עם רכישת חברת "גפני שדה". כך, על-פי עדותו של מאיר פלס (פר' 15.1.03 עמ' 212 - 2133). גם לוי העיד, כי עם רכישת גפני שדה ביקש ממודגל כי מסגרתו תוגדל, מאחר שהבין את המשמעות הכלכלית הטמונה במסגרת. הוא אישר, כי הבין שככל שהמסגרת תהיה גבוהה יותר כך יגדל הבונוס שהוא מקבל (פר' 20.4.05, עמ' 44 - 45). כלומר, המשווקים היו מודעים למשמעותה הכלכלית של המכסה הבסיסית