--- סוף עמוד 138 ---
וליתרונות הקיימים עבורם בקיומה של מכסה גבוהה. המשווקים ידעו שככל שהמסגרת שלהם תהיה גבוהה יותר, כך הבונוס שיקבלו יהיה גדול יותר, וניסו לשכנע את מודגל להגדיל את המסגרות שלהם.
המאשימה מדגישה, כי המנהלים המופיעים בכתב האישום הם אשר עמדו בקשר עם מודגל בנוגע להתחשבנויות כספיות, כעולה מהראיות שפורטו בסיכומים. ראיות אלו עוסקות בסמי לויבמנדלסון, אלי שאלתיאל בטסה, משה רוזנברג ומוטי חודרלנד בח.ג.י.י., ג'קי אלשייך וחיים בחסי וכן ניר אלקלעי ב-ש.א.ל, אוריאל ברי ומרדכי ברי ב-ש.א.ח.פ, אברהם ברנט בפרופילון, יורם וולפמןבוולפמן. מקובלת עלי גם טענת המאשימה, שמתוקף תפקידם כל אלה הבינו מהי מערכת היחסים הכספית עם מודגל ועם המשווקים בנושא הפיטינגים וכיצד נקבע הבונוס, בהקשר לכמויות הנרכשות על ידם.
- ביצוע הסדר המכסות
- המאשימה מוסיפה וטוענת, כי הסדר המכסות בוצע. לדבריה, הראיות מצביעות על כך שהמשווקים עמדו במכסות. לשיטת המאשימה, זו גם ראיה לעצם קיום ההסדר. עובדה זו עולה מדו"חות המכירה של מודגל מהתקופה הרלבנטית (ת/22, ת/27, ת/34). זאת לגבי כל המשווקים. יתר-על-כן, כבר צוין כי סבירסקי העיד שבמהלך הרבעון, כאשר המשווק "רץ מהר מידי", היתה מודגל מודיעה לו שיאט את הקצב, ומנסה לבלום אותו (פר' 5.11.03, עמ' 1847-1849). עובדה נוספת שהמאשימה נשענת עליה היא העובדה שחלק מהמשווקים העדיפו לרכוש פיטינגים ממשווקים מתחרים על פני רכישתם ממודגל. כך עשתה ח.ג.י.י. (ת/142) וכך עשתה גם ש.א.ל (ת/142). על-פי עדות איריס סדרס, בתו של מנכ"ל ש.א.ל אשדוד, ש.א.ל אשדוד נהגה לרכוש פיטינגים מפרופילון במקרים בהם היא עברה את מסגרת הקניות שהוקצבה לה (פר' 24.3.03, עמ' 920-921).
- המחלוקת לעניין מהות הסדר המכסות
- כאמור, הנאשמים טוענים, כי הסדר המכסות הנטען היה שיטת חישוב לתמורה ממודגל בלבד ולא היה בו כדי להגביל אותם למכסה מסוימת או למכירת כמות מסוימת. בגדר טענה זו, הדגישו הנאשמים כי מעולם לא הוגבלו בכמויות הרכישה ממודגל ולמעשה היה בידם לרכוש כל כמות פיטינגים שחפצו (ראו למשל, דברי מרדכי ברי, פר' 11.12.06, עמ' 10; ניר אלקלעי פר' 1.1.07, בעמ' 14). למעשה, על כך כלל אין מחלוקת בין המאשימה לנאשמים. גם לשיטת המאשימה, משמעות המכסה או המסגרת שנקבעה למשווקים אינה בהגבלת כמויות הרכישה ממודגל.
--- סוף עמוד 139 ---