הנאשמים מגדירים את טענות המאשימה לגבי הסדר המכסות כ"טעות אופטית". הנאשמים נשענים בהקשר זה על חוות דעת – שלטענתם היא חוות דעת כלכלית - בחתימת ד"ר דיויד גילה וד"ר יוסי שפיגל (נ/166). התייחסתי לחוות דעת זו בפרק המבוא. על-פי הנטען בחוות הדעת, כמויות המסגרת לא שימשו כלל "מכסות" (שם, עמ' 36):
"כל שהמנגנון עשה היה לקבוע לכל מפיץ תעריף בין שני חלקים, שהורכב ממחיר סיטונאי אחד ליחידה ואשר היה בלתי תלוי היקף רכישותיו של המפיץ, וזיכוי שהיה בלתי תלוי ברכישותיו של המפיץ ממודגל ...
כמויות המסגרת לא מילאו כל תפקיד של 'מכסות' אשר אין לחרוג מהן כלפי מעלה או כלפי מטה: כאמור כל מפיץ רשאי היה לרכוש ממודגל כל כמות פיטינגים שהיא, ויתר על כן, חריגה מכמות המסגרת כלפי מעלה או כלפי מטה לא היתה כרוכה בקנס כספי כלשהו או בשינויים במחיר הסיטונאי ליחיד מחד ו/או בזיכוי שאותו קיבל המפיץ. זאת משום שהן המחיר הסיטונאי האחיד ליחידה והן הזיכוי היו בלתי תלויים לחלוטין בהיקף הרכישות של המפיץ ממודגל.
לפי מנגנון התמחור שמודגל קבעה, כל מפיץ שמכר כמות הנופלת מהמסגרת שנקבעה לו אמור לקבל זיכוי בגובה הרווח שהמפיץ היה מפיק לו מכר את כמות המסגרת במחיר המומלץ שמודגל קבעה. לפיכך, כל עוד המפיץ נמצא מתחת למסגרת שנקבעה לו, מכירת יחידות נוספות מניבה לו מחד רווח בגובה ההפרש בין מחיר המכירה שלו ... לבין המחיר הסיטונאי ה'רשמי' שהוא משלם למודגל, אך מאידך היא מקטינה את הזיכוי שאותו הוא אמור לקבל ממודגל בסכום השווה לרווח שהמפיץ היה מפיק לו מכר יחידות אלו במחיר המומלץ. ההקטנה בגובה הזיכוי מהווה עלות נוספת מנקודת ראותו של המפיץ, והיא מצטרפת למחיר הסיטונאי ה'רשמי' שהוא משלם למודגל. זאת, משום שסך התשלום למודגל מורכב מהמחיר הסיטונאי כפול מספר היחידות הנרכשות, בניכוי הזיכוי. הקטנה של הזיכוי (עקב מכירת יחידות נוספות) מגדילה לכן את התשלום למודגל, ועל כן מהווה מרכיב עלות נוסף מנקודת ראות המפיץ, ממש כמו המחיר הסיטונאי ה'רשמי' (ההבדל ביניהם הוא טרמינולוגי בלבד – אין כל הבדל מהותי בין השניים) ... כיוון שהירידה בגובה הזיכוי זהה בין אם המפיץ נמצא מתחת למסגרת ובין אם הוא נמצא
--- סוף עמוד 140 ---
מעליה, המחיר האפקטיבי שהמפיץ משלם למודגל בגין כל יחידה שהוא רוכש זהה בכל המקרים. כלומר, היא איננה תלויה כלל בכמות שהמפיץ רוכש. לפיכך, הטענה לפיה המחיר הסיטונאי קופץ כלפי מעלה כאשר המפיץ גולש מעבר למסגרת וכי קפיצה זו במחיר הסיטונאי היא בבחינת 'נס' שהמפיץ משלם על חריגה ממכסה שנקבעה לו איננה אלא טעות אופטית שמקורה בהתעלמות מהעובדה שגם על מכירת יחידות מתחת למסגרת מוטל 'קנס' זהה. כיוון ש'קנס' זה מוטל בין אם המפיץ נמצא מעל או מתחת למסגרת, הרי שאין זה כלל 'קנס', כי אם מחיר שיש לשלם על רכישת כל יחידה נרכשת".