ת. ההצגה של הנושא הזה הייתה ברמה שהמשווקים בעסק הזה פנו למודגל, מאחר שמודגל ניסה לשכנע אותם לא להסכים לייבוא, שהוא ייתן להם את הפתרון לבעיה הזאת, שהוא ייצור להם את הכלים להתמודד עם ייבוא, במידה וייכנס או יתחרה בו. זה היה למעשה המהות של כל הסיפור הזה" (פר' 24.11.03, עמ' 60).
- דברי סבירסקי דלעיל מאשרים את המטרה – למנוע את הייבוא, שהועמדה במרכז פעולותיו בבית איטונג, אבל מדבריו לא עולה כי התקבלה החלטה משותפת להימנע מייבוא. הדברים אך מלמדים שהוטל עליו למצוא מנגנון מסחרי שיווקי, שיביא לכך. אין הוא אומר כי מודגל דרשה בבית איטונג מהמשווקים שלא לייבא. לשיטתי, ניתן להבין מעדותו כי מודגל הציגה את הכלי שהיה אמור להביא גם את המשווקים להעדיף את תוצרתה, וזו התכנית הכוללת של מחיר המינימום והבונוסים, ולאו דווקא עשתה זאת באמצעות הסכם על אי-ייבוא. השימוש בכלי של מחיר המינימום והבונוסים אמור היה להביא להגדלת הרווחיות משיווק מוצרי מודגל וייתר למעשה הסכם מפורש בדבר אי-רכישה מגורמים אחרים, ובכלל זה מייבוא. מסקנתי זו נתמכת על-ידי העובדה שלא מצויה עדות ישירה כלשהי של משתתפי הפגישות, לרבות של סבירסקי, לגבי חילופי הדברים בפועל בישיבות בעניין הייבוא, שעליה ניתן לבנות מסקנה בדבר התגבשותו של הסכם אי-ייבוא. בן הרצל העיד כי תכנית הבונוסים נועדה לשפר את הרווחיות של המשווקים, כדי שהמשווקים יימנעו מלשווק ייבוא. עדות זו מחזירה אותנו שוב להסדר שנבחן לעיל, ושעניינו מחיר המינימום שלווה על-ידי מנגנון והבונוסים:
"ש. זה גם היה אחת המטרות של תוכנית הבונוסים, נכון?
ת. האיום של הייבוא, לא. תוכנית הבונוסים באה על מנת לשפר את הרווחיות כדי שהם יעדיפו את הפיטינגים של מודגל על פני הפלסטיק והייבוא.
--- סוף עמוד 151 ---
ש. אז כן. חלק מהמטרה של תוכנית הבונוסים הייתה שלא יעברו לשווק ייבוא. גם שלא יעברו לשווק פלסטיק וגם שלא יעברו לשווק ייבוא. נכון או לא נכון?
ת. כן" (פר' 28.6.04, עמ' 3868).
שימוש בכלים המעודדים רכישה של אותו יצרן, על חשבון ייבוא, אינו בגדר הסדר כובל, כל עוד אינו הסכם הכולל כבילה. בהקשר זה פלס העיד כי "הכוונה שהמפיצים יהיו שבעי רצון מצורת העבודה איתנו ... וברגע שהם ירוויחו הם ישארו איתנו" (פר' 13.1.03, עמ' 177).
סבירסקי הסביר כי הכוונה היתה להתמודד עם הייבוא, ואולם, גם בדבריו אין התייחסות להסכם אי-ייבוא מפורש או לדברים שנאמרו בהקשר זה באופן קונקרטי בפגישות, המלמדים על הסכמה כזו. כאמור, על פי דבריו, כשהנושא המדובר בפגישות היה "איך מתמודדים עם הייבוא". אילו הוסכם מפורשות שלא לייבא, היה תוכן השיחות מתייחס להסכמה עצמה. אין בדבריו אמירה המתייחסת ישירות להסכמה כזו. לכל היותר, ניתן להסיק הסכמה כזו באופן עקיף: