על-פי הראיות, המשתתפים בפגישות היו, בדרך כלל, בן הרצל, סמי לוי, אלי טסה, מרדכי ברי, רוזנברג, אברהם ברנט, יורם וולפמן, חיים בחסי. לא הוכח ברמת וודאות מספיקה, כי השתתף בפגישות מנדל גולדברג. קיים ספק גם לגבי השתתפות ג'קי אלשייך. ניר אלקלעי נכח בישיבה אחת או בשתיים.
הפגישות התקיימו תחילה אחת לחודש, ולאחר תקופה מסוימת – אחת לשלושה חודשים. הישיבות נמשכו כל פעם כשעה, ולא עסקו בנושא הפיטינגים בלבד (להלן: פגישות בית איטונג). על-פי גרסת הנאשמים, פגישות בין יצרן ומשווקי מוצריו היו דבר מקובל באותה תקופה, והפגישות לא היו יוצאות דופן.
כבר נאמר לעיל, כי לפתרון בעיות מודגל שכר אילון בן הרצל, מנכ"ל מודגל, את שירותיו של הכלכלן סבירסקי. סבירסקי נשכר כבר בשנת 1993, והועסק כמלווה ויועץ כלכלי בשכר חודשי עד אוגוסט 1995. מעדויות רבות, ובכלל זה עדויות סבירסקי עצמו ואילון בן הרצל, עולה שבמסגרת הייעוץ והליווי שהעניק למודגל, השתתף סבירסקי בפגישות בית איטונג, ככל שהתקיימו עד לאותו מועד. בבית איטונג הציג סבירסקי את המודל שהגה ושהתגבש בשיחות בינו לבין בן הרצל. מודל זה היווה את היסוד להסדרים הנטענים.
כאמור, כתב האישום המקורי כלל כנאשם את סבירסקי, אך דינו נגזר כבר בראשית דרכו של התיק, לאחר שהאישום צורף לת"פ 366/99 [פורסם בנבו] שנדון על-ידי
--- סוף עמוד 26 ---
כב' השופטת י' צור. כטענת המאשימה, בנסיבות אלו, עדותו בתיק שלפני נקייה מכל אינטרס, ומצאתיה מהימנה.
- סבירסקי העיד, כי מטרת העסקתו היתה חיפוש אחר מודל שיאפשר לשמר את כמות הייצור והשיווק של מודגל, כפי שהייתה ערב כניסת הייבוא, "והרעיון היה לפנות למשווקים, ולחפש יחד ותוך שיתוף פעולה איתם מודל שיאפשר להתמודד עם חדירת הייבוא" (פר' 5.11.03, עמ' 1846-1847). גם בן הרצל קשר בהודעתו בין העסקת סבירסקי, איום הייבוא ודרישות המשווקים לשיפור בתנאים (הודעה מיום 19.2.97, עמ' 4 ש' 9-166).
סבירסקי הציג בפגישות בית איטונג את המודל. בפגישות הוצג כיועץ כלכלי, ואף כמי שעשוי לשמש בעתיד בורר בין משתתפי הפגישות (פר' 5.11.03, עמ' 1862- 1863).
מאיר פלס, מנהל המכירות במודגל בתקופה הרלבנטית ועושה דברו של מנכ"ל מודגל בן הרצל, היה עד תביעה מרכזי בתיק זה, ועורר לאורך כל עדותו רושם אמין. המאשימה הדגישה, כי פלס סיפר כבר בחקירתו את כל הידוע לו, מבלי לדרוש דבר ומבלי שהוצע לו דבר. הוא לא היה עד מדינה.