פלס העיד, כי הרעיון של הנחה עד 57% נולד בתחילת תקופת הישיבות בבית איטונג, לקראת סוף שנת 94', ונועד ליישום מטרות המודל (פר' 15.1.03, עמ' 290-289).
- סבירסקי הסביר, כי הובהר למשווקים בבית איטונג כי למודגל היה עניין לשמור על מחיר פחות או יותר קבוע בשוק, וגם על כמויות מכירה שאינן שונות מהמכסות שנמכרו קודם לכן על-ידי המשווקים. את האופן בו קביעת המחיר (וגם קביעת המכסה) שירתה את מטרות המודל, תיאר סבירסקי במילים אלו:
"ת. בסופו של דבר מודגל רצתה לשמור על המחיר, המחיר נגיד מחיר המטרה שהיא ציפתה שיגיע לשוק, כלומר לא רוצה למצוא את עצמה במצב שבעצם המשווקים דוחפים חזק מדי, ודוחפים חזק מדי זה בדרך כלל בא על חשבון מחיר,
ש. מה זאת אומרת בא על חשבון מחיר?
ת. זאת אומרת בדרך כלל משווק שרוצה להגדיל את החלק היחסי שלו, בדרך כלל נותן הנחות נוספות של החלק השולי או על החלק האחרון, וזה יוצר בסופו של דבר מצב שהקונה הסופי נהנה מהנחה נוספת והמחיר יכול, מחיר שיווי המשקל או המחיר שפחות או יותר משתרר בשוק הולך ונשחק. עכשיו למודגל היה אינטרס בעניין הזה
--- סוף עמוד 27 ---
לשמור על מחיר פחות או יותר קבוע בשוק, ומהבחינה זאת בעצם המודל, מעבר לזה שהוא רצה לתת את התמרוץ למפיצים, על מניעת הייבוא, הוא גם רצה לשמור באיזה שהוא אופן גם על המחיר הממוצע בשוק. ולכן מפה בא הרציו שאם מישהו ירוץ מהר מדי, או ירוץ מעבר למכסה שלו ישווק מעבר למכסה שלו, הוא לא יקבל על החלק העודף בונוס, ואז הוא פחות או יותר יבין שאין לו מה לרוץ על המאה קרטונים האחרונים או מאתיים קרטונים אחרונים, כי הוא בעצם מעבר לזה שאולי יגדיל את השוק שלו, הוא לא יהיה לו שום רווח כלכלי לטווח קצר" (פר' 5.11.03, עמ' 163-162).
לעניין המכסות, שגם בו עוסק סבירסקי בדברים אלו, ארחיב בפרק שעניינו הסדר המכסות. כאן אתייחס לנושא מחיר המינימום על-פי המודל של סבירסקי.
לדברי סבירסקי, לולא שמירת הסדר מחיר המינימום, היה המחיר במסחר הפיטינגים "מחיר חופשי לגמרי", "מחיר של תחרות" (פר' 24.11.03, עמ' 57). לטענת המאשימה, מכאן עולה בבירור, כי גם לשיטתו מדובר בהסדר כובל הפוגע בתחרות, שהרי ההסדר בא כדבריו לשמור על המחיר בשוק.
- על-פי גרסת הנאשמים, בבית איטונג הועלתה המלצה לעניין מחיר שייגבו מלקוחותיהם, זאת בישיבה אחת, בין הראשונות שבהן (בן הרצל, פר' 3.5.04, עמ' 3405). ברם, עולה מהראיות, כי פרט לישיבה בה הוצג המודל של סבירסקי וההמלצה, הועלו בישיבות נוספות תלונות לעניין המחיר שנגבה בפועל, ובדרך זו הנושא הועלה שוב.
- ראיות ישירות לגבי ההסכמה שהתגבשה בבית איטונג
- מהראיות עולה, כי המודל שהוצג העלה בפני המשווקים בבית איטונג המלצה על הנחה של עד 57%, וכי כאשר העלה בן הרצל המלצה זו, התקיים מעין דיון על גובה ההנחה המומלצת. המשווקים החליפו דעות והביעו את עמדתם בנושא, ואף היה ויכוח, שבסופו התגבשה הסכמה. כך סיפר בעדותו מאיר פלס, מנהל המכירות במודגל:
"ת. בנושא של המחירים היו דיבורים על הנחה מומלצת, שהמפיצים יתנו ללקוחותיהם.