- יסודות העבירה
- מהאמור לעיל עולה, כי ת/49, הנושא את הכותרת "סיכום תנאי עבודה" הינו הסכם חתום המכיל כבילות מפורשות. כזו היא תניית אי-הייבוא, המצויה בסעיף 2 להסכם. כן מוחלת, במסגרת ההסכם, הגבלה על מודגל - לפיה היא מתחייבת שלא למכור פיטינגים ללקוחותיה של טסה. גם זו כבילה. כלומר, במסגרת ההסדר – אשר כאמור יש ללמדו מ-ת/49 - הגבילו עצמם שני הצדדים - מודגל וטסה - אחת כלפי רעותה, באופן המבטל את התחרות ביניהן - מודגל התחייבה שלא למכור ללקוחותיה של טסה ובכך לא להתחרות בה בתחום השיווק וטסה, מצידה, התחייבה שלא לעסוק בייבוא ובכך להימנע מלהתחרות במודגל בתחום הייבוא.
--- סוף עמוד 188 ---
התחייבות טסה "לא לייבא מוצרים המיוצרים על ידי מודגל"..."לא לשווק ולא למכור מוצרים מיובאים כאמור" (ת/49, סעיף 2), הינה התחייבות המגבילה במובהק את סוג המוצרים שיכולה הייתה טסה להציע ללקוחותיה. מגבלה זו נכנסת לגדר סעיף 2(ב) לחוק. גם התחייבות מודגל "לא למכור מוצרים מתוצרתה ללקוחות טסה" (ת/49, סעיף 3) הינה התחייבות המגבילה את "כמות השירותים המוצעים בעסק, איכותם וסוגם" (סעיף 2(ב)(4) לחוק) ואף נוגעת ל"חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו" (סעיף 2(ב)(3) לחוק).
המאשימה מוסיפה בהקשר זה, כי לחלופין, ההסדר נופל לגדרו של סעיף 2(א) לחוק, בשל פגיעתו הברורה בתחרות. בהקשר זה אוסיף, כי העובדה שאינה במחלוקת, לפיה טסה נהגה לייבא פיטינגים והתחרתה במודגל, אינה מניחה מקום לטיעון לפיו מדובר בהתחייבות שבקשר אנכי.
- אשר ליסוד הנפשי, מפנה המאשימה לחתימות שלושה מן הנאשמים - אלי טסה בן הרצל ושאלתיאל טסה, המתנוססות על גבי ההסכם ת/49, כמעידות על מודעותם למעשיהם. ובנוסף, סיכומי הפגישות, התכתובות שהוחלפו בין הנאשמים ועדויות הנאשמים עצמם לגבי המעורבים מלמדות כי לכל המעורבים היה ברור מהי מטרת ההסכם. לכל אחד מהנאשמים – בן הרצל, אליהו ושאלתיאל טסה- היה תפקיד פעיל בהיווצרות ההסדר.
ההסדר לא קיבל אישור או היתר מבית הדין או מאת הממונה. הצדדים לא פנו אל בית הדין להגבלים עסקיים לקבלת אישור (לפי סעיף 9 לחוק), היתר זמני (לפי סעיף 13 לחוק) או פטור לגביו (לפיסעיף 14 לחוק). על כך העידה תעודת עובד הציבור, החתומה על ידי רשמת ההגבלים העסקיים הגב' ציפי נחמו ז"ל - ת/42.
על יסוד הראיות שפורטו, אני סבורה כי הוכחו עובדות האישום הרביעי ויש להרשיע בגינו את הנאשמים מודגל, טסה, בן הרצל, אליהו טסה, שאלתיאל טסה, בעבירות שיוחסו להם באותו אישום. ואולם, אני מזכה את מנדל גולדברג מאישום זה.