--- סוף עמוד 198 ---
- המחלוקת לגבי תוקפו של ההסכם ת/102
- ברנט אישר כי כתב ידו מצוי על גבי המסמך ת/102 (פר', 1.2.07, עמ' 49). ברם, אין מחלוקת שחתימת ברנט על ת/102 נמחקה ושאין עליו גם חתימה של נציג מודגל. פרט לחתימה, אשר על פי גרסתו נמחקה על ידו, רשם ברנט מספר שמות על ת/102 (רשימת משתתפים). ברנט טען בבית המשפט שחתם על ת/102 מיד כשפלס הציג אותו בפניו, בלא לקרוא אותו כלל, ועשה זאת על מנת "להתחנף" למודגל ולפלס, ולהתנהג כאילו הוא סומך עליהם "בעיניים עצומות". לגרסתו, לאחר שקרא את המסמך והבין על מה חתם התפרץ בכעס על פלס ומחק את חתימתו. בעדותו בבית המשפט הדגיש ברנט במיוחד את דרישת אי-הייבוא כדבר שגרם להתפרצותו, כיוון שלדבריו לא היה מוכן לקבל הכתבות מאף אחד (פר' 29.1.07, עמ' 65-66). בהודעתו במסגרת החקירה הפלילית, ציין שלא הסכים לתנאי אי-הייבוא, מבלי להזכיר את סלידתו מ"הכתבות" (הודעה מיום 4.6.98, עמ' 21).
עוד טען ברנט, כי היה מצוי אז בתחילת תקופת התקשרותו עם מודגל, ועל כן היה ב"תקופת ניסיון". לדבריו, תקופה זו היא שהביאה אותו לחתום תחילה על מסמך ההסדר ת/102, כמפגן של נאמנות ו"חנפנות". אולם, המאשימה הדגישה, כי מחקירתו הראשית עלה, כי כבר בשנת 1992 החל לרכוש סחורה ממודגל, ולכן, לדבריה, קשה לקבל את הטענה, כי בשנת 94' עדיין מצוי היה בתקופת ניסיון, אם הייתה כזו (פר' 29.1.07, עמ' 35). כמו-כן, המאשימה הוסיפה, כי בחיפוש שערכו חוקרי הרשות להגבלים עסקיים ב-8.1.97 נמצא ת/102 במשרדו של ברנט, מתויק בקלסר "פרופילון סחר שוטף". כך על פי דו"ח החיפוש (ת/98) ועל פי עדותו של החוקר דוד דרוויש (פר' 23.2.04, עמ' 3121). המאשימה מקשה: כיצד מסתדרת העובדה שברנט שמר על המסמך ותייק אותו בקלסר במשרדו עם הטענה שהשמיע בבית המשפט לפיה, לכאורה, המסמך הזה "לא היה שווה את הנייר שהוא כתוב עליו" (פר' 29.1.07, עמ' 666).
בתחתית ת/102 כתב ברנט בכתב ידו את הפרטים הבאים: "המשתתפים: מנדלסון, שאל, ש.אחפ, חגי, לבני". ליד השם "לבני" ציין "מסרב בינתיים", וליד כל אלה ציין את התאריך "12.4.94". כשנשאל ברנט, בחקירתו ברשות לפשר הערה זו, הסביר כי כשפלס הציג לו את המסמך הוא גם סיפר לו על פגישה צפויה בין כל המשווקים וסיפר מי צפוי להשתתף בה. לדבריו, בתאריך 12.4.94 העלה רשימה זו על הכתב, וכתב אותה שם (הודעה מיום 4.6.98, עמ' 21 ש' 4-10). אולם, לשיטת המאשימה, מפער הזמנים בין מועד רישום המשתתפים העולה מדברי ברנט בהודעתו (12.4.94) לבין התאריך הרשום בראש ת/102 (1.3.94), נובעת המסקנה כי ת/102 לא היה "נייר טיוטה" כפי שניסה ברנט לטעון,