--- סוף עמוד 202 ---
- על-פי האישום השביעי, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היו מודגל, מנדלסון וח.ג.י.י. חברות ציבוריות הכפופות להוראות חוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 (בפרק זה: "החוק"), ובן הרצל, גולדברג, לוי, רוזנברג וחודרלנד (בהתאמה) היו בהן האורגנים החייבים בחובות הדיווח.
- על-פי האישום השביעי, הנאשמים הנ"ל לא גילו בדו"חות שהגישו את ההסכמים הכובלים, חרף דרישות תקנות ני"ע (דוחות תקופתיים ומיידיים) תש"ל - 1970 (להלן: תקנות ני"ע תקופתיים), ותקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים שנתיים) התשנ"ג – 1993 (להלן: תקנות ני"ע שנתיים).
האישום השביעי מייחס לנאשמים, שפעלו כאורגנים בחברות הציבוריות ולחברות הציבוריות עצמן, שלוש עבירות לפי סעיף 53(ג)(8) לחוק ניירות ערך: (א) אי-דיווח על התקשרויות מיוחדות בדו"חות כספיים שנתיים (סעיף 36 לחוק, תקנות 1 ו-37 לתקנות בדבר עריכת דו"חות כספיים שנתיים), (ב) אי-דיווח על מצב ענייני התאגיד בדו"חות הדירקטוריון השנתיים (סעיף 36 לחוק ותקנות 1ו-10 לתקנות בדבר דו"חות תקופתיים ומידיים), (ג) אי-דיווח על מצב ענייני התאגיד בדו"חות הדירקטוריון לתקופת הביניים (סעיף 36 לחוק ותקנות 1 ו-48).
לעניין העבירה שיש לייחס למודגל ולבן הרצל, רלבנטי לא רק הסדר מחיר המינימום, אלא גם הסדר אי-הייבוא עם טסה (האישום הרביעי), שגם לגביו לא בא כל דיווח בדו"חותיה של מודגל. שני הסדרם אלו הוכחו.
- לשיטת המאשימה, מכח תורת האורגנים, המעוגנת בסעיף 23 לחוק העונשין, ניתן להטיל על הנאשמות: מודגל, מנדלסון ו-ח.ג.י.י. אחריות פלילית לכל סעיפי האישום המפורטים בכתב האישום. על-פי הנטען, כל הנאשמים בשר ודם הכלולים בסעיף 7 לכתב האישום מהווים אורגנים של נאשמות אלה ויש לייחס את מעשיהם כפי שהוכחו, ומחשבתם הפלילית כפי שהוכחה, לתאגידים, הנאשמות הנ"ל, שבמסגרתן פעלו. על-פי המאשימה, הטלת אחריות פלילית על מודגל, מנדלסון ו-ח.ג.י.י., מכח פעולת האורגנים שלהן, עומדת יחד עם אחריותם הפלילית האישית של הנאשמים בשר ודם.
המאשימה מטעימה, כי הדרג המנהל של התאגידים הציבוריים, שהוא למעשה האחראי להוציא לפועל את חובת הדיווח, מורכב מאנשים אשר נטלו על עצמם לנהל תאגיד בורסאי, ובתור שכאלה חייבים הם להיות מסוגלים לעמוד בחובות המטילות
--- סוף עמוד 203 ---
עליהם אחריות כבדה וסטנדרטים גבוהים של ביצוע להבטחת יעילות השוק וטובת ציבור המשקיעים. אך טבעי הוא, שעל גופים כאלה המחוקק יטיל אחריות מירבית.
- יצוין, כי מאז הגשת כתב האישום, חל שינוי בתקנות הרלבנטיות, בעקבות דו"ח ועדת ברנע, ואולם, אין מחלוקת כי גם אם הנוסח השתנה ב-2004, האיסור אינו שונה במהות מזה שהיה קיים קודם לכן.
תקנה 10 נבלעת בסעיף 8א' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) ובסעיפים 9, 10, 13, 14 ו-16 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקף - מבנה וצורה), תשכ"ט - 1969.