השינויים בתקנות בשנת 2004 הרלבנטיים לעניינינו הינם:
א. הביטוי "תיאור תמציתי של התאגיד וסביבתו העסקית" המוזכר בחלק העובדתי של האישום, נמחק מתקנה 10(ב)(1)(א) לתקנות דוחות תקופתיים כחלק מהתיקון האמור.
ב. הסעיף הראשון לתוספת הראשונה של תקנות דוחות תקופתיים, אליו מפנה תקנה 10(ב)(1) סיפא, שהבהיר כי המילים סביבה עסקית של תאגיד כוללות תיאור הענפים בהם התאגיד פועל, ומידת התחרות בהם, נמחק.
במקביל, ובאותו תיקון ממש, הורחבה הדרישה באשר לחובת הגילוי והדיווח בנוגע לדו"חות התקופתיים על ידי תיקון סעיף 8א לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), באופן שמרחיב את התיאורים הנדרשים להופיע בתשקיף גם לדוחות התקופתיים.
- אין מחלוקת, כי גולדברג ובן הרצל לא גילו בדו"חות השונים שהגישה מודגל לפי חוק ניירות ערך והתקנות מכוחו (ת/55), את הסדר מחיר המינימום ואת ההסדר הפרטני עם טסה, כמפורט בכתב האישום. גם מנדלסון ומנהלה לוי, לא גילו בדו"חות השונים שהגישה מנדלסון לפי חוק ניירות ערך ותקנות מכוחו (ת/56), את הסדר מחיר המינימום שנעשה בינם לבין צדדים אחרים, כמפורט בכתב האישום.
גם אין מחלוקת, כי ח.ג.י.י. ומנהלה רוזנברג, לא גילו בדו"חות השונים שהגישה ח.ג.י.י. לפי חוק ניירות ערך ותקנות מכוחו (ת/57), את הסדר מחיר המינימום שנעשה בינם לבין צדדים אחרים, כמפורט בכתב האישום.
--- סוף עמוד 204 ---
- החיסיון מפני הפללה עצמית
- ביום 23.04.02 דחיתי את הטענה המקדמית שהועלתה על-ידי הנאשמים 4 ו-5, מנדלסון ולוי, לפיה יש להורות על מחיקת האישום המייחס להן עבירות אי-דיווח, משום שעומד לנאשמים חסיון מפני הפללה עצמית. על-פי הטענה שנדחתה, הדיווח הנדרש על-פי חוק ניירות ערך ושבשל העדרו יוחסה להם עבירה כאמור, היה בו כדי להפלילם בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
הטענה נדחתה משני טעמים: האחד, כי הנאשמים לא תבעו את החסיון בזמן אמת ולכן אינם יכולים להישען עליו. השני, כי תוצאת איזון הערכים המנוגדים מביאה לידי המסקנה של דחיית החסיון, משום שהשיקולים שעניינם הגנה על המשקיעים בשוק ניירות הערך, גוברים על השיקולים התומכים בהחלת החסיון.
- טענת חוסר מהותיות
- לשיטת הנאשמים, אי-הדיווח המיוחס להם לא נדרש כלל בדין. לדבריהם, חובת הדיווח כפופה לעקרון המהותיות, והיא נועדה לחול רק על עניינים מהותיים הדרושים למשקיע סביר המבקש לרכוש ניירות ערך של התאגיד.
אכן, דרישת המהותיות עצמה אינה יכולה להיות במחלוקת. ואולם, הצדדים חלוקים לגבי חשיבות המידע שבו מדובר. שאלת המהותיות של מידע זה תוכרע על-פי תכלית חובת הגילוי.