בע"א 218/96 ,1237/96 ישקר בע"מ ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' [פורסם בנבו] ניתח כב' הנשיא ברק את נחיצותה של חובת הגילוי הנאות ואת המטרות שחובה זו מגשימה. בפסק דין ישקר צוין, כי עיקרון הגילוי הנאות מגשים מספר מטרות. האחת, מסירת מידע לציבור המשקיעים המאפשר החלטת השקעה מושכלת. השניה, מטרה הרתעתית, שימוש בגילוי ככלי לעיצוב התנהגות ראויה של החברה ומנהליה. השלישית, חיזוק אמון הציבור בשוק ההון, על בסיס ההנחה כי הציבור יסחר בשוק ההון רק אם יקבל מידע מלא על החברות הנסחרות בו. מפסק הדין עולה, כי ביסוד חובת הגילוי הנאות מונחת המטרה להבטיח את שקיפותה של החברה הבורסאית. השקיפות נדרשת, מהטעם שקיים פער מידע בין ציבור המשקיעים לבין החברה הציבורית לגבי איתנותה ורווחיותה. המידע אינו נגלה לציבור המשקיעים מנייר הערך עצמו כמו מנכס פיזי אחר, אלא על-ידי חשיפת נתוני החברה. כמו-כן, הבעלות בחברה הציבורית מפוזרת בידי הציבור
--- סוף עמוד 205 ---
הרחב. השליטה בה נתונה בידי קבוצה קטנה (של בעלי מניות ודירקטורים). למשקיע הבודד אין אינטרס החזק דיו להגשים פיקוח על בעלי השליטה ולכן נדרשת התערבות חקיקתית שתבטיח את הפיקוח. בנוסף, במקרים מסוימים לחברה הציבורית קיים אינטרס שלא לפרסם מידע חיוני, למשל כאשר מדובר במידע שלילי על עסקיה.
- בע"א 1928/93 הרשות לניירות ערך נ' גיבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, פ"ד מט(3) 177, התייחס כב' השופט גולדברג לתכליות חובת הגילוי בשוק המשני (בשלב שבו ניירות הערך של החברה כבר נסחרים בבורסה) בלשון זו:
"לחובת הגילוי ב'שוק המשני' שלוש תכליות: האחת, לספק מידע זמין, מדויק ומהיר למשקיעים על נסיבות משתנות העשויות להשפיע על האופן שבו יכלכלו מעשיהם. השנייה, להרתיע בעלי כוח בחברה מפני התנהגות חריגה העלולה לפגוע בחברה, ומפני שימוש במידע פנים לתועלתם, תוך אפשרות פיקוח על פעולותיהם. והתכלית השלישית, לבסס שוק יעיל לניירות ערך, שבו מגיבים מחירי ניירות הערך הנסחרים באופן מיידי לכל מידע בעל חשיבות, ובכך לסייע לגיוס הון ולפיתוח המשק…" (שם בעמ' 186).
ובע"א 5320/90 ברנוביץ' נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מט(2) 818, 831, סיכם כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) את התכלית על היבטיה בדברים אלו:
"עיקרו של דבר, מקובל לראות את פועלו של הגילוי בשניים: האחד – הספקתו של בסיס מידע נאות למשקיעים, באופן המאפשר קבלת החלטות רציונליות בנוגע להשקעותיהם. השני– הרתעתם של בעלי הכח בחברות ציבוריות מתרמית ומהתנהגות מניפולטיבית, תוך אפשרות פיקוח על פעולותיהם".