--- סוף עמוד 209 ---
לאור האמור טוענים הנאשמים, כי כתב האישום בו עסקינן היה "אפיזודה חריגה וחולפת". הנאשמים הוסיפו והתייחסו לחקירות נוספות שנערכו ברשות להגבלים עסקיים בענייני הסדרים כובלים, שכלל לא הביאו לפתיחת חקירה בהקשר להפרת חוק ניירות ערך (ראו להלן).
- לסיכום, על-פי טענות הנאשמים, במהלך תקופה של כתשע שנים שלאחר הגשת כתב האישום בו עסקינן, הוגשו על-ידי המאשימה למצער שלושה כתבי אישום, אשר במסגרתם הואשמו חברות ציבוריות שונות בעבירות לפי סעיף 2 לחוק, ללא אישום כפול. על יסוד עובדות אלו, נטען כי ההנחה אשר עמדה ביסוד ההחלטה הנזכרת לדחות את טענת האכיפה הבררנית לא התממשה, ובפועל פועלת המאשימה ללא כל מדיניות סדורה.
- הסברי המאשימה כנגד טיעון זה נשענו על אופן ההתנהלות של שני הגופים – הרשות להגבלים עסקיים והרשות לניירות ערך – שהנחיית פרקליטת המדינה קבעה שעליהם לפעול בשיתוף פעולה – תוך הדגשת מורכבות החקירה בנושאים בהם מדובר ומורכבות שיתוף הפעולה. המאשימה הרחיקה לכת ואף הודתה ב"מחלות ילדות של קשר" (פר' 18.10.09, עמ' 28), או כתיאורה, "שיתוף פעולה בתחילת דרכו שתוך כדי תנועה בלשון העם מגלים איזשהם קשיים ובעיות ומנסים להתמודד עם זה וללמוד את הלקחים לפעם הבאה, אבל זה בהחלט איזשהם בעיות של מחלות ילדות, של חבלי קליטה, של קשר בתחילת התהוותו" (שם). עוד הובהר, כי בתיקים בהם לא הוגש אישום כפול לא בוצעה במועד החקירה על-ידי הרשות לניירות ערך.
במסמך משותף לרשות ההגבלים העסקיים ולרשות לניירות ערך שהוגש לבית המשפט, נכתב לעניין שיתוף הפעולה:
"יסודו של שיתוף הפעולה מעוגן בהנחיית פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. כידוע, הנחיית פרקליטת המדינה קובעת כי רשויות תביעה וחקירה נפרדות ישאפו לתיאום ולהגשת כתבי אישום משותפים כאשר מדובר בפרשה אחת. הנחייה זו מבוססת בין היתר, על החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 3396/99 ניאז תאופיק נאבסו נ' מ"[פורסם בנבו], שם טענו העוררים טענה של הגנה מן הצדק בשל הגשת שני כתבי אישום נפרדים בשל אותה פרשה, האחד על-ידי מע"מ והשני על-ידי מס הכנסה. בית המשפט באותו עניין אמנם דחה את טענת ההגנה מן הצדק, אך קבע כי חשוב שרשויות התביעה ישאפו לתיאום ביניהן בהעמדה לדין.
--- סוף עמוד 210 ---
כתב האישום בת"פ 1274/00 הוגש מראש במשותף על-ידי שתי רשויות תביעה נפרדות, מתוך שיקולי הגינות ויעילות, על מנת לחסוך את אי הנוחות מהנאשמים ולחסוך מזמנו של בית המשפט הנכבד כאשר עסקינן בפרשה אחת המצמיחה הן עבירות על חוק ההגבלים העסקיים והן על חוק ניירות ערך (ראי סעיפים 9-11 לתגובתנו הנוספת מיום 3.2.022).