--- סוף עמוד 219 ---
כלל מצבים אלו אינם מלמדים על התייחסות רצינית לנושא החקירות המקבילות, מאחר שהבעייתיות שנוצרה בהם ניתנת למניעה או לצמצום באמצעות כללים מתאימים. קיומם של כללים כאלה לא הובהר.
באת-כח הרשות לניירות הערך לא הסתירה את תחושתה, שיש פגם בהתנהלות שתוארה, ובעניין זה בהגינותה גם אמרה לפרוטוקול דברים אלה:
"גם אם אנחנו רואים התנהגות שהיא לא התנהגות תקינה וההתנהגות כאן יכולה היתה להיות טובה יותר, אני לא מכחישה את זה, זה על השולחן כאן. הייתי רוצה שהדברים יתקתקו בצורה אחרת, שייבוא מידע ויועבר ובמקביל ייפתחו שתי חקירות ואז תהיה התכנסות להגשת כתב אישום משותף והכל יהיה כמו שצריך, ואני עדיין מקווה שככה הדברים ייעשו, ועדיין האם ההתנהגות הנפסדת או הפגמים שנפלו בהתנהגות הרשות מצדיקים, יוצרים איזשהי תחושת פגיעה קשה בצדק ובהליך ההוגן שנעשה כאן כנגד נאשמים שיש בעניינם ראיות של ממש לביצוע הסדר כובל וכן לביצוע עבירת ניירות ערך" (פר', שם, עמ' 41-42).
טיעון זה מלמד, כי גם אם שתי הרשויות מתייחסות ברצינות לקידום הנושאים עליהם הן מופקדות, טרם נוצרה שגרת עבודה המוסדרת על יסוד כללים המבטיחים כי הגשת כתבי האישום עם "אישום כפול" לא תתבצע באופן מקרי הקשור בשאלה אם החקירה ברשות לניירות ערך נפתחה בזמן שהלם את הגשת כתב האישום הכולל. מצב זה, על פניו, עלול בנקל לפגוע בשוויון.
- ההסבר שניתן כאן על-ידי הרשויות אינו יכול להניח את הדעת. ראשית, העובדה שמעורבות שתי רשויות חוקרות: רשות ההגבלים העסקיים והרשות לניירות ערך, אינה אמורה להיות בעייתו של הנאשם, ובוודאי גם לא קצב התנהלותן ההדדי. שנית, לא ניתן להסביר מצב שבו יוגש אישום כפול כנגד חברה ציבורית אחת ולא לגבי אחרת אך ורק בשל מועד העברת המידע מרשות אחת לרשות שניה, מה גם, שלא הובהר כי נקבע כלל הכרחי לצורך זה, לפיו המידע יועבר מיידית לרשות האחרת עם הגיעו לאחת מהן ואופי החקירה שתנוהל בכל רשות ייקבע בתכנון משותף או שייקבע כלל המבטיח הגשת כתב אישום רק לאחר סיום שתי החקירות, תוך קביעת סדר התנהלותן, כדי שהאחת לא תחבל באחרת.
אכן, אין ספק כי מדובר בהתנהלות בתום לב. לא היתה כאן פעולה להשגת מטרה פסולה או פעולה על יסוד שיקול זר, וברי שלא היתה כאן התנהגות מכוונת וזדונית.
--- סוף עמוד 220 ---
ואולם, עדיין נפגעת תחושת הצדק באופן המניח יסוד הולם לתחולת ההגנה, כטענת הסנגורים.