ת. כן,
ש. כלומר, זה יהיה נכון אם אומר שה 57% נקבע על פי חישוב כלכלי שאתם ערכתם.
ת. קודם כל זה לא נקבע רק על ידינו, אלא אמרתי, זה נקבע במשותף. זו הייתה הצעה, אמרתי גם אני חושב בהודעה שלי, שהיו כאלה שחשבו על מספרים אחרים" (פר' 3.3.03, עמ' 645, 646).
ובמקום אחר ציין פלס, שכאשר נושא המחיר עלה לדיון בפורום בית איטונג, הובעו על ידי המשווקים דעות שונות, והוסיף, כי על אף שלא הייתה הצבעה, "כנראה שהדעה של רוב המשתתפים היתה ש-57 זה המספר" (פר' 17.3.03, עמ' 817).
- דברים אלו בעדותו של פלס שוללים את הטענה שמדובר בהמלצה חד-צדדית שהופנתה ממודגל למשווקים והיתה על דעתה של מודגל בלבד. לפי פלס, גובה ההנחה נקבע למעשה במשותף, בהתאם לדעת רוב המשתתפים בבית איטונג (פר' 17.2.03, עמ' 420, 421; פר' 13.1.03, עמ' 192; פר' 3.3.03, עמ' 645, 646; פר' 17.3.03, עמ' 817 ודוגמאות רבות נוספות). פלס גם הציג בעדותו את אותו "מחיר מומלץ" במפורש "כהסכמה" אליה הגיעו מודגל והמשווקים, במסגרת פורום בית איטונג, כפי שכבר הובא לעיל:
--- סוף עמוד 30 ---
"ש. מי מהמשווקים הודיע שהוא לא מקבל את ההמלצה?
ת. לא זוכר כרגע, היה מישהו שניסה לבקש שהמחיר המומלץ יהיה נמוך יותר. היו דיבורים היה איזשהו ויכוח על הנושא הזה וזה ההסכמה שהגיעו בסוף שהמחיר המומלץ יהיה 57%. היה מישהו שסבר שצריך להיות מחיר עוד יותר נמוך, אני לא זוכר כרגע מי זה" (פר' 13.1.03, עמ' 192).
מדברי פלס, שהובאו עד כאן, עולה להבנתי, כי מדובר בהסכמה שהתגבשה לאור המלצת מודגל. ההמלצה הביאה לתגובות, ובסופו של דבר הסתמנה הסכמה.
אעיר כבר כאן, כי הנאשמים לומדים מדברים אחרים של פלס, כי לא היתה החלפת דעות שהביאה להסכמה, ודברים אלו יובאו בסופה של בחינת הראיות. כפי שיובהר שם, אין באותם דברים כדי להביא למסקנה אחרת.
- גם סבירסקי התייחס למחיר המומלץ כמוקד של הבנות, דהיינו, כאל דבר מוסכם:
"ת. אני מניח שאם לא היו מדברים על איזה שהוא מחיר מומלץ ולא בונים מסביב איזה שהיא מערכת של הבנות, אני מניח שהמחיר בשוק היה מחיר חופשי לגמרי" (פר' 24.11.03, עמ' 57).
- גם משה רוזנברג אישר בהודעותיו, כי לא מדובר באמירה חד-צדדית של מודגל. לדבריו, התקיים דיון בנושא ו"57% היה האחוז המוביל בדיון". רוזנברג אף נקב בשמותיהם של הנאשמים אשר לקחו חלק פעיל בדיון שעסק בשיעור ההנחות:
"ש. אמרת שהיו אחוזי הנחה שונים שהוזכרו בבית איטונג. מי הזכיר הנחות אלה?