ת. פעם דבר על זה אלי טסה, פעם אברהם ברנד [צ"ל: ברנט], לשאלתך אם אני זוכר שמרדכי ברי הזכיר אחוזים אני משיב שלא, אותו דווקא אני לא זוכר.
ש. מה אתה אמרת בקשר ל 57%?
ת. לא זוכר שאני הבעתי דעה. בכינוסים כאלה אני מעדיף להקשיב" (הודעה מיום 25.3.99, עמ' 1-2 ש' 21-25).
בהודעה אחרת, בתשובה לשאלה האם הוא זוכר מישהו מהמשווקים אשר סרב לאותה "המלצת מחיר", ענה רוזנברג שהיו שביקשו שההנחה שתיקבע תהיה פחותה מ- 57%, אך גם הדגיש כי 57% היה המספר המוביל:
--- סוף עמוד 31 ---
"ש. אמרת באחת מהודעותיך ש-57% היה האחוז המוביל בבית איטונג. מה כוונתך המוביל?
ת. הכוונה היא שההמלצה וההסכמה, תכתוב הסכמה במרכאות, היתה סביב 57%, וכפי שעניתי בתשובתי הקודמת היו לפי מיטב זכרוני כאלה שרצו הנחה פחותה יותר בין 54% ל 57%, לא זוכר בדיוק. אני אומר הסכמה במרכאות כי אני לא האמנתי לאנשים בבית איטונג" (הודעה מיום 13.4.99, ש' 118-135).
מדברים אלה עולה, כי למצער, למראית עין, הסתמנה הסכמה, גם אם רוזנברג לא האמין בה.
רוזנברג העלה בעדותו בבית המשפט את הטענה, לפיה אותה הסכמה עליה דיבר בחקירותיו ברשות לא הובעה כתגובה להמלצה, אלא משמעותה היתה רק "הסכמה לשמוע" את ההמלצה. המאשימה מתייחסת לכך בהומור, שקל להסכים עם טעמו:
"כלומר, על-פי טענה זו, המפיצים הביעו הסכמתם לכך שבעת שאילון בן הרצל יפתח את פיו וידבר הם לא יכסו את אוזניהם, אלא ישמעו את דבריו. לבד מכך שמדובר בגרסה כבושה שאין לייחס לה כל משקל, הרי שמדובר בטענה אבסורדית וחסרת הגיון. הטענה אינה מתיישבת עם השכל הישר הן מבחינה כרונולוגית והן מבחינה לוגית בסיסית".
אני מקבלת את טענת ב"כ המאשימה, לפיה הגרסה שהשמיע רוזנברג בעדותו בבית המשפט אינה אמינה, והיא בבחינת ניסיון לא מוצלח לחזור בו מהדברים שנאמרו בחקירתו כחשוד. בחקירותיו אמר רוזנברג במפורש, כי המשווקים אמרו "כן" להמלצת המחיר. רוזנברג אינו בוחן כליות ולב, ואין בידו לומר כי הכוונה היתה רק להסכמה לשמוע, ומכל מקום, הסכמה למראית עין, גם אם היתה מילולית בלבד, יוצרת את אותה ציפייה, שהיא בגדר כבילה לצורך קיום הסדר כובל (ראו ניתוח משפטי להלן, ולמשמעותו הרחבה של המונח "הסדר") כל משווק היודע כי אחרים יודעים על ההמלצה והראו נטיה להתחשב בה, חושש פחות מהאפשרות שהאחרים יתחרו בו על-ידי הפחתה במחיר. ציפייתו הטבעית היא ליישור קו מחירים בין המשווקים על-פי ההמלצה, דבר המאפשר לו להימנע מהפחתה במחיר.
- על פי תיאור מרדכי ברי (נאשם 16), בבית איטונג נאמר לכל המשווקים לא לחרוג מהנחה של 57%:
--- סוף עמוד 32 ---