"מצד אחד הוא נתן מחיר מומלץ כי זה מה שהוא יכל לתת רק מחיר מומלץ כשהוא הדגיש את זה 30, 40 פעם, רק מחיר מומלץ. כאשר החברה בבית איטונג לא פעם ולא פעמיים התקיפו אותו על כך שהם לא מרוויחים כסף על המוצרים שאותם הוא מבקש מהם להפיץ בשבילו ... אילון הוא לא טיפש, הוא ידע שהמחיר בשביל להתחרות במוצרים שהתחרו בו עמד על 57 ...
--- סוף עמוד 40 ---
אז הוא אמר תפסיקו לבוא אלי בטענות. אני יכול להגיד לכם שאני בדקתי משפטית ואני יכול להמליץ לכם למכור ב-57. עכשיו תמכרו ב-60 תמכרו ב-90, יותר, זה לא מעניין אותי יותר, אני לא שוטר שלכם" (פר' 30.5.50, עמ' 110-1111).
- פלס, עד התביעה העיקרי, נשאל בחקירתו הנגדית על דבריו בהודעתו, לפיהם לא היתה הסכמה כללית, ונצמד לתוכן תשובותיו בחקירתו הפלילית ברשות כפי שהוצגו לו, מהם עלה כי המשווקים לא הודיעו כי ינהגו על-פי ההמלצה ובפועל לא נהגו על פיה:
ש. שאלו אותך במשרדי הרשות האם בישיבות בבית איטונג המשווקים הסכימו ביניהם על אחוז הנחה מכסימאלי שבו הם ימכרו ללקוחות שלהם וזה האחוז שהומלץ על-ידי מודגל, כלומר 57%, ואני מצטט זה הודעה מיום 31.12.96 עמ' 11 ... 'לא היתה הסכמה כללית לזה היו חילוקי דעות גם על המספר וגם על העיקרון שיהיה בכלל דבר כזה מחיר מומלץ. רובם אמרו אני קונה את הסחורה ואני יעשה איתה מה שאני רוצה' – זה נכון?
ת. זה נכון.
ש. במהלך העדות שלך נשאלת על-ידי עורך דין פלדור האם מישהו מהמפיצים הודיע למודגל שהוא לא מקבל את ההמלצה ... ואתה ציינת שאתה לא זוכר, ואני שואל אותך האם מודגל ביקשה ממישהו מהמפיצים שיודיע לה אם הוא מקבל או לא מקבל את אחוז ההנחה המומלצת?
ת. למיטב זכרוני לא ביקשנו.
ש. כן, זאת אומרת שגם לא היתה ציפייה שמישהו יודיע למודגל מה העמדה שלו בקשר להנחה המומלצת נכון?
ת. לא היתה ציפייה, אבל אם מישהו רצה להגיד את זה, זה היה לגיטימי.
ש. אתה אמרת שאתה לא זוכר אם מישהו הודיע למודגל שהוא לא מקבל את ההמלצה, אתה לא זכרת
ת. נכון
ש. אבל אני עכשיו מסתכל מהצד של מודגל. מודגל לא ביקשה שהמפיצים יודיעו לה אם הם מקבלים או לא מקבלים.
ת. לא, לא
ש. זאת היתה הנחה מומלצת, זה היה מחיר מומלץ, אז אנחנו חוזרים ואומרים כאן מדובר בהמלצה ולא בשום דבר
--- סוף עמוד 41 ---
ת. נכון
...
ש. אתה גם אמרת בחקירות שלך ברשות שבפועל המפיצים לא קיבלו את ההמלצה של מודגל, מכרו למעלה, מכרו למטה, נכון