ת. אני מאשר" (פר' 17.2.03, עמ' 487).
- בנוסף, הודגש שוב ושוב בטענות הנאשמים, כי הראיות מלמדות שמלכתחילה ההמלצה לא יועדה להביא למחיר מינימום מוסכם, אלא באה מבחינת מודגל להדוף טענות המשווקים על שחיקת רווחים, משהיה בידה לומר להם לאחר ההמלצה: אילו העמדתם מחיר של 57%, לא היתה לכם בעיית רווחיות. לעיל הובאו דבריו של סמי לוי בהקשר זה (פר' 30.5.05, עמ' 110).
--- סוף עמוד 44 ---
סמי לוי גם הדגיש בעדותו, כי הדיון שהתקיים לגבי המחיר נקטע על-ידי בן הרצל - אילון בא מגובש עם 57% ויצא עם אותו מספר וכי גם הבהיר שלא יהיה השוטר, ולפעול כך או אחרת זה עניינם של המשווקים:
"התקיים שמה דיון, למה לא. התקיימה שמה שיחה למה לא 59 מומלץ? למה לא 42? למה לא 35? ואילון, יאמר לזכותו, קטע את זה על המקום ואמר אתם תעשו מה שאתם רוצים, אני המלצתי לכם וזה מה שמותר לי אתם תמכרו איך שאתם רוצים, אני המלצתי לכם וזה מה שמותר לי, אתם תמכרו איך שאתם רוצים, אני לא שוטר שלכם, אני יכול רק להמליץ לכם על מחיר" (פר' 20.4.05, עמ' 49-50).
- סמי לוי הסביר בעדותו את רתיעתו בעת מתן העדות מהמילה "הסכמה", בשונה מהתבטאותו בעת החקירה, בלשון זו:
"ש. אתה בעצמך בהודעה שלך אומר – שואלים אותך מה אחרים בבית איטונג אמרו שיעשו. תשובה: עד כמה שאני זוכר היתה בסוף הסכמה ללכת על זה ...
ת. גברתי אני אמרתי שהניואנס הסכמה לא הסכמה, הבנה לא הבנה הוא בשבילי ברגע שנחקרתי היה לא ממש ברור לי. מה שאני בא ואני אומר לשאלה הזאת עניתי קודם.
כב' השופטת: אבל למה התכוונת כשאמרת את זה?
ת. אז זהו זה, עניתי קודם לגברת גפני וגם לגברתי. אני הסתכלתי על תמונה שלמה. בא אילון נותן לנו הנחת מחזור שלא הייתה לנו. לשפר לנו את העמדה. אומר לנו השוק יגדל, תקבלו עוד כסף, עוד רווח. אם השוק יגדל. אם השוק לא יגדל – לא תקבלו. אני רוצה מכם שתגדלו שתמכרו יותר. בהמשך הוא עונה לכל המקטרגים לכל אלה שהתבכיינו וצעקו שלא מרוויחים כסף ולמה לא פה, ולמה לא שם. הוא הלך והתייעץ איתי וכנראה גם עם אחרים. והוא בא מגובש גם בעמדה הזאתי שלא תמכרו ב-57 קיבלתי על זה יעוץ משפטי. מותר לי להמליץ לכם. אבל תעשו מה שאתם רוצים לא קנס ולא כיוצא מהעניין הזה של כביכול, הגענו להסכמה. מה זאת אומרת הגענו להסכמה גברתי? התחייבנו?
כב' השופטת: אתה אומר ללכת על זה אז מה הכוונה במילים? הגענו להסכמה ללכת על זה.