אישומים 5-6 לכתב האישום עוסקים בהסדרים פרטניים בין מודגל ו-ש.א.ח.פ (אישום 5), וכן בין מודגל ופרופילון (אישום 6), שעניינם מחיר מינימום במכירת פיטינגים לצרכן (אשר הועמד על 59% הנחה ממחירון מודגל שבתוקף), וכן הימנעות החברות המשווקות מייבוא ומשיווק פיטינגים מיובאים. על-פי הנטען, ההסדרים בין מודגל לבין ש.א.ח.פ ופרופילון קדמו כרונולוגית להסדרי בית איטונג, וכללו גם הסדר מחיר מינימום, בגובה 59% הנחה. לשיטת המאשימה, הכבילות שנטלו על עצמם הנאשמים במסגרת הסדרים אלה נגעו למחיר שיידרש ולרווח שיופק. כן נגעו הכבילות לכמות הנכסים שבעסק, כמותם וסוגם, ונכנסו לגדרם של סעיפים 2(ב)(1), 2(ב)(2) ו-2(ב)(4) לחוק.
האישום החמישי מיוחס למודגל, ש.א.ח.פ, והנאשמים בן הרצל, אוריאל ברי ומרדכי ברי, כצדדים להסדר כובל, לפי סעיף 47(א)(1) לחוק בצירוף סעיפים 2(ב) (1), 2(ב)(2), 2(א) וסעיף 4 לחוק, ולחלופין, לנאשמים בן הרצל, אוריאל ברי, מרדכי ברי, לפי הסעיפים האמורים בצירוף סעיף 48 לחוק.
האישום השישי מיוחס למודגל, פרופילון, ולנאשמים בן הרצל וברנט כצדדים להסדר כובל, עבירה לפי סעיף 47(א) בצירוף סעיפים 2(ב)(1), 2(ב)(2), 2(א) וסעיף 4 לחוק, ולחלופין לנאשמים בן הרצל וברנט – עבירות לפי הסעיפים האמורים בצירוף סעיף 48 לחוק.
- האישום השביעי עוסק בעבירות על חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 שנעשו על-ידי החברות הציבוריות ומנהליהן. מדובר בחברות מודגל, מנדלסון ו-ח.ג.י.י. והאורגנים שלהן, בן הרצל, גולדברג,לוי, רוזנברג וחודרלנד.
על-פי כתב האישום, נאשמים אלה לא גילו בדו"חות שהגישו את ההסדרים להם היו צד כנדרש על-פי חוק ניירות ערך ותקנותיו. על-פי הנטען, היה עליהם לגלות בדו"חות את היותן של מודגל, מנדלסון וח.ג.י.י. צדדים להסדרים כובלים, שפורטו באישומים 1 – 6
--- סוף עמוד 14 ---
לכתב האישום, ולא עשו כן בניגוד לסעיפים 53 ו-36 לחוק ניירות ערך ולתקנות בדבר עריכת דו"חות כספיים שנתיים ובדבר עריכת דו"חות תקופתיים.
אשר לאישום השביעי, אציין, כי ביום 23.4.02 דחיתי את הטענה המקדמית שהועלתה על-ידי מנדלסון ולוי (נאשמים 4 ו-5), לפיה יש להורות על מחיקתו, משום שעומד לנאשמים חסיון מפני הפללה עצמית. על-פי טענה זו, הדיווח על-פי חוק ניירות ערך, שבשל העדרו יוחסו להם העבירות כאמור - היה בו כדי להפלילם בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים. באותה החלטה קבעתי, כי יש לדחות את טענת הנאשמים משני טעמים: האחד, מאחר שהנאשמים לא תבעו את החיסיון בזמן אמת, ולכן אינם יכולים להישען עליו, והשני, כי תוצאת איזון הערכים המנוגדים הרלבנטיים מביאה לידי המסקנה של דחיית החיסיון, משום שהשיקולים שעניינם הגנה על המשקיעים בשוק ניירות הערך גוברים על השיקולים התומכים בהחלת החיסיון.
- אין מחלוקת, כי הנאשמים לא רשמו הסדר כובל כלשהו בכל הנוגע לפרשות שתוארו בכתב האישום ולא קיבלו אישור כלשהו של בית הדין. בעניין זה הוגשה תעודת עובד ציבור של רשמת ההגבלים העסקיים, עו"ד צ' נחמו ז"ל.
- הנאשמים הכחישו קיום הסדר כובל כלשהו ביניהם.
לא היתה מחלוקת עובדתית לעניין קיום הפגישות בבית איטונג. ואולם, לשיטת הנאשמים, המפגשים וההבנות שנתגבשו בהן אופייניות לקשר אנכי בין יצרן לבין משווקי תוצרתו ונועדו לחזק קשר זה, דבר שאינו פוגע בתחרות ושלא נאסר על-פי החוק. כן טענו הנאשמים, כי הסתמכו על ייעוץ משפטי, לפיו אין פסול במעשיהם.