על יסוד האמור, אני סבורה שבמישור העובדתי הוכחה הסכמה של משתתפי בית איטונג על הנחה מירבית של 57% ממחירון מודגל, ולא רק פעולה חד-צדדית של מודגל, שעניינה המלצת מחיר.
2. טענות הגנה משפטיות כלליות
אעבור עתה לטענות ההגנה המשפטיות הכלליות, הבאות לשלול משמעות מפלילה מהעובדות שהתבררו.
--- סוף עמוד 80 ---
א. טענת הטעות במצב המשפטי
- הנאשמים טענו, כי לא ידעו כי הסדר מחיר המינימום על רכיביו מנוגד לחוק, ולשיטתם, עומדת להם הגנת הטעות במצב המשפטי. הכוונה להגנה הקבועה בסעיף 34 י"ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בטרם אתייחס לעובדות הקונקרטיות המבססות לטענת הנאשמים את ההגנה, אציג את ההלכה בנושא זה.
סעיף 34 י"ט קובע:
"טעות במצב משפטי
לעניין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באופן סביר".
- לאחרונה נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון אמות מידה לבחינת תחולת ההגנה של טעות במצב המשפטי. ראו: ע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מ"י, [פורסם בנבו] תק- על 2007(4) 395 (כב' השופטת ברלינר, פסקאות 64-78) (להלן:"פסק דין טגר"); ע"פ 845/02 – מ" נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] תק-על 2007(4), 129, 153 (2007) (כב' הנשיאה ביניש, פסקאות 36-38) (להלן: "פסק דין תנובה"). ניתן לחלק אמות מידה אלו לשניים: להיבט סובייקטיבי ולהיבט אובייקטיבי. בהיבט הסובייקטיבי נדרש שהטעות תהא כנה. בהיבט האובייקטיבי נדרש כי הטעות תהא סבירה ובלתי נמנעת באופן סביר.
- בהיבט הסובייקטיבי נקבע תנאי תום הלב - "הסתמכותו של הלקוח על עצת עורך דינו צריך שתיעשה בתום-לב". לעניין זה, כב' הנשיאה ביניש ציינה, כי "כאשר הלקוח אינו טועה מבחינה סובייקטיבית טעות כנה בנוגע לדין הפלילי, או כאשר הלקוח חושד בכך שמעשהו הוא אסור, הרי נתקיים בו היסוד הנפשי שבעבירה ולא יהיה בחוות דעתו של עורך דינו ואף לא של גורם מייעץ אחר, כדי לפטור אותו מאחריות פלילית" (תנובה, פסקה 37).
בעניין טגר הובהר, כי תום לב בא לידי ביטוי בכך שנדרש כי התנהגותו של המתייעץ עם עורך דין תשקף ניסיון כן ואמיתי לדעת מהן דרישות החוק ולעמוד בהן. כב'
--- סוף עמוד 81 ---
השופטת ברלינר הוסיפה: "מובן מאליו, כי פנייה לעורך דין אשר נעשית שלא מתוך כוונה כנה לעמוד בכל דרישות החוק אינה פניה בתום לב" (טגר, שם, פסקה 77).