--- סוף עמוד 100 ---
- יתר על כן, אין סיבה לקבוע כי המונח "המלצת מחיר" בשימוש המקובל מתייחס אך ורק לאקט החד צדדי המתואר על ידי גילה. אכן, איני שוללת קיומם של מצבים כאלה, בהם היצרן באורח חד צדדי מודיע מהו המחיר המומלץ על ידו, המשווקים רואים עצמם חופשיים לחלוטין לקבל מחיר זה, ואין כל הבנה או הסכמה מוקדמת בין היצרן למשווקים בדבר קבלתו (מצב כזה קיים, לשיטתי, בכל הנוגע בהמלצות מחיר על ספרים, כפי שצוין לעיל). אני גם מוכנה להסכים, כי בהמלצה כזו אין חוק ההגבלים העסקיים עוסק. ואולם, בענין שולשטיין, לא עסקתי בהמלצה כזו כלל, ואין לנתק דברים שנאמרו שם מהקשרם. יתר-על-כן, ברי, כי אם מוכרי הספרים יסכימו ביניהם לפעול על-פי המלצת המחיר, יווצר הסדר כובל, למרות שההמלצה ניתנה לכל אחד מהם על-ידי המוציא לאור.
- מחלוקת נוספת פעורה בין גישתי לבין גישת גילה, והיא נוגעת לאפיון הדין. לשיטת גילה, "ההלכה הנוהגת היא שהמלצת מחירים אנכית איננה בגדר הסדר" (סעיף 3.4 למאמרו).
קביעה זו רחבה מדי, למצער בכל הנוגע לדין בישראל, וגם היא יוצאת מהגדרה מצומצמת למצבי המלצה, כמתייחסים אך ורק להמלצה חד-צדדית. קביעה זו יש בה כדי להטעות, מאחר שלא כל מצבי המלצה הם בגדר "המלצה חד-צדדית".
גילה מפנה למשפט המשווה - לגישה המשתקפת לדבריו בפסיקה האמריקאית ואצל הרשויות באמריקה, לגישה באוסטרליה ולגישה באירלנד. אשר לישראל, נשען גילה, בהעדר פסיקה תומכת, על "הוראות צווים, מסמכי עמדה ופטורי סוג שהוציא הממונה על הגבלים עסקיים". זאת, מבלי שהוא מסביר כיצד באלה מתמצה הדין בישראל. מכל מקום, הבודק הוראות אלו (ההוראות הישראליות) למיניהן, מגיע להבנתי למסקנה שמסקנות גילה אינן מדויקות. מההוראות אליהן הפנה עולה בבירור, כי במצבים בהם יש חשש להשפעות תחרותיות, אין די בכך שמדובר בהמלצה אנכית כדי לשלול קיום הסדר.
להדגמה, אפנה שוב לצו בעניין הסדרי סחר בין ספקים לרשתות קמעונאיות, אליו הפנה גם גילה (בסעיף 3.1 למאמר):
"רשאי ספק להמליץ לרשת שיווק על מחיר בו יימכרו לצרכן אחד או יותר ממוצריו, ובלבד שהספק אינו נוקט בפעולה שעניינה, מטרתה או תוצאתה הידועה מראש בעת נקיטתה הם אכיפת ההמלצה, לרבות פניה כלשהי לרשת בגין אי קיום ההמלצה (לרבות הפצרות
--- סוף עמוד 101 ---
ברשת לקיים את ההמלצה) שמשמעה איום, מפורש או משתמע לשלול מהרשת הטבות אם לא תקיים את ההמלצה".