--- סוף עמוד 112 ---
מעורבות החברה בביצוע עבירות חייב לנבוע מהקשר בין תפקידו לבין התחום שבו בוצעה העבירה. בהישענו על דברי פרופ' ש"ז פלר, שהוזכרו ברע"פ 5389/01 המועצה הישראלית לב השרון, הגיע כב' המשנה לנשיא חשין למסקנה, כי תחיקה המטילה אחריות על נושאי תפקידים יש לפרש באופן מצמצם, כך שיכללו בהם רק אותם בעלי התפקידים הקשורים בתחום שבו בוצעה העבירה, "גם אם על-פי לשון ההוראה ניתן לחייב באחריות נושאי תפקידים שעל פי המתכונת ההיררכית של הארגון לא היו אמורים לטפל בתחום שבו בוצעה העבירה על-ידי התאגיד". ראו בהקשר למשמעות המונח "מנהל פעיל" וגבולותיו ניתוחו מאיר העיניים של כב' השופט י' ענבר בת"פ 366/04 מ"י נ' בידרמן ואח' (נבו).
בעניין דנא, כל הנאשמים שלהם יוחסה האחריות הנגזרת ושיורשעו בעבירה זו הם נושאי תפקיד בעלי זיקה לתחום הפיטינגים, כפי שיפורט בפרק הבא.
- התוצאה - האחראים לעבירת הסדר מחיר המינימום
- ניתוח הראיות מלמד, אפוא, כי חרף שורת טענות הגנה, הוכח מעבר לספק קיומו של הסדר כובל, שתוכנו – שמירת המשווקים על מחיר מינימום, הנגזר מהנחה מכסימאלית של 57% ממחירון מודגל. כך הוכח, כי המלצת מודגל להעמיד מחיר זה ניתנה בפורום של המשווקים בבית איטונג ובאופן שהמשווקים יכלו ללמוד שגם מתחריהם יאמצו את ההמלצה, ובפועל, לאחר שהועלתה ההמלצה, הסתמנה הסכמה מכללא של המשתתפים לאמצה. הסכמה כזו, על פי החוק, היא הסדר כובל, מהטעם שהמשווקים אמורים להתחרות ביניהם על המחיר. הראיות שפורטו מלמדות, כי המשווקים היו מודעים להסכמה זו, שעסקה ישירות במחיר שיעמידו לפיטינגים לאחר הישיבה, ואף פעלו על פיה.
ואולם, עדיין יש לקבוע למי מהנאשמים ניתן לייחס את העבירה, זאת בהתחשב בטענות ההגנה הספציפיות הנוגעות לתפקידם של הנאשמים בגופים אליהם הם משתייכים.
מאחר שעל פי הראיות ההסדר הושג בבית איטונג בין המשווקים שהשתתפו בפגישות יחד עם נציגי מודגל, לכאורה, לא ניתן לייחס את העבירה לנאשמת שלא היה לה ייצוג בבית איטונג, אלא אם הוכח שהיא קיבלה על עצמה את ההסדר באופן אחר. ראיה מסוג כזה היא ראיה המלמדת באורח חד-משמעי על פעולה מודעת על-פי ההסכמה שהושגה. כך, לשיטתי, ככל שמתעוררים קשיים לעניין מעמדו של הנציג מטעמה של ש.א.ל
--- סוף עמוד 113 ---
בבית איטונג (בחסי), התנהגותה של ש.א.ל בפרשת מכרז מקורות מלמדת מעבר לספק, כי אימצה את ההסדר.