רוזנברג – נאשם 12 – היה בתקופה הרלבנטית מנכ"ל ח.ג.י.י. שיווק (נאשמת 10), ואין מחלוקת שהוא נטל חלק בישיבות בית איטונג, ובכלל זה בישיבה הרלבנטית לקבלת ההמלצה. נטען על-ידי באת-כוחו, כי הוא שתק במהלך הישיבה, ואיש לא יכול היה לדעת כיצד ינהג לאחר מכן. רוזנברג טען גם, כי כל שהבין מההתרחשות בבית איטונג הוא שמדובר בהמלצה המותירה את שיקול הדעת לעניין קביעת המחיר בידי המשווק. על פי רוזנברג, המלצה זו היתה מבחינתו אך קטליזטור ל"בדק בית", וההחלטה בעניין שינוי המחיר שבאה לאחריה נבעה מבדיקה זו (הודעה מיום 23.12.98 עמ' 14). מכל מקום, הוא זה שנתן ליובינר, מנהל האינסטלציה ב-ח.ג.י.י., את ההנחיה המתאימה –
"ועליתי למומי ואמרתי לו שיבדוק את זה. אמרתי למומי שהבנתי שזו המלצת המפעל ואני לא יודע מה יעשו האחרים" (הודעת רוזנברג מיום 23.12.98).
ברם, גם אם אמר כך ליובינר, אני סבורה כי היה בידו להבין כי גם האחרים יטו לפעול על-פי ההמלצה. מכל מקום, טענות אלו מחזירות לטענות ההגנה הכלליות שעסקו בשאלת ההסכמה בבית איטונג. טענות אלו נדחו לעיל, ולא אחזור לדון בהן בהקשר הנדון כאן.
גם לגבי נאשמת 10 נטען שלא היתה צד להסדר, כעולה מהעובדה שבמחירי הפיטינגים עסק שלמה יובינר, מנהל מחלקת האינסטלציה, אשר על-פי עדותו שמר על שיקול דעת עצמאי בקביעת המחירים. הוא גם העיד כי לא נמסרו לו הנחיות ספציפיות לגבי מחירי פיטינגים. לדברי יובינר, אף אחד ב-ח.ג.י.י. לא אסר עליו לאשר מכירת פיטינגים בהנחה גבוהה מ-57%. ברם, כבר הובהר, כי ההסדר התגבש בבית איטונג, ושאלת ביצועו בפועל אינה השאלה הקובעת. ההסכמה מכללא הושגה בבית איטונג בנוכחות רוזנברג למצער ומבלי שהביע דעה נוגדת.
--- סוף עמוד 116 ---
יתר-על-כן, הראיות מלמדות כי ההמלצה הספציפית אומצה על-ידי ח.ג.י.י. מעדות יובינר עלה, כי בתקופה הרלבנטית ההנחות ללקוחות ב-ח.ג.י.י. נעו בין 55%-57% (פר' 2.4.03, עמ' 1139): "ההנחה המכסימלית שניתנה היתה 57%" (שם, עמ' 1186), ועל פי דברי רוזנברג עצמו, דבר זה נעשה בהמשך להמלצה של מודגל: "אני אמרתי לך בהודעותי הקודמות – ההמלצה של מודגל מולאה לפחות בחלקה ולפחות לזמן מסוים" (הודעה מיום 13.4.99, עמ' 5). רוזנברג הוסיף ואמר, לעניין דבריו ליובינר:
"אמרתי לו שהיתה המלצה ונלך על זה גם אם יכול להיות שבגלל המהלך הזה אנחנו נפסיד לקוחות" (הודעה מיום 23.12.98, עמ' 14).