קל, אפוא, להגיע למסקנה, כי אף קודם להקמת החברה שלו היה וולפמן "עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום" מטעמו של לבני.
ברם, לא יוחסה כל עבירה לבית המסחר לבני, ושאלת בחינת אחריותו לא נדרשת על-פי נוסח כתב האישום. עם זאת, הפסיקה הבהירה, כי הגם שנושא המשרה אינו אחראי אם התאגיד איננו אחראי, "לשם גיבוש אחריותו הפלילית של נושא המשרה אין צורך להרשיע את התאגיד בהליך פלילי וממילא אין צורך להעמידו לדין", ראו: ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופינוי בע"מ נ' מ"י(סעיף 13) [פורסם בנבו]; ע"פ 1042/03 מצרפלס נ' מ"י (סעיף 15) [פורסם בנבו]. מאחר שאין ספק כי לבני היה צד להסדר באמצעות חתנו וולפמן, ואילו היה מואשם גם היה מורשע, אין כל מניעה להרשיע את וולפמן גם לגבי התקופה שקדמה להקמת החברה שלו למצער מכח סעיף 48, ולאחר מכן גם את חברת וולפמן כ"צד" ישיר, למצער ממועד תחילת פעולתה, שהרי ההסדר נמשך עד שלהי 1996. לעניין חובת
--- סוף עמוד 127 ---
פירוט העובדות הרלבנטיות בכתב האישום, יש לציין כי כתב האישום מתייחס לוולפמן גם כמנהל פעיל בבית מסחר לבני. אשר לתקופת חברת וולפמן, הובהר על-פי עדות נייגו, כי לא היו אצל וולפמן הנחות גבוהות מ-57%. כמו-כן, בעת שחברת וולפמן החלה לפעול, עדיין עמד ההסדר, שנולד בהשתתפותו של וולפמן. מכאן נובעת המסקנה כי יש להרשיע את החברה וגם את וולפמן כמנהלה וכאורגן שלה, משהוכח כי נכח בישיבה בה השתכללה ההסכמה בדבר ההמלצה, ואף יישם את ההמלצה מאז הקמתה של החברה.
בשולי הדברים אציין, כי וולפמן ובחסי לא הוכיחו קיומה של הגנה על פי סעיף 49 לחוק, לפיה:
"תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה".
הגנה זו לא הוכחה, ולו מהטעם שהשניים בחרו שלא להעיד ולא נתנו כל הסבר ברוח סעיף 49 לפעילותם.
לסיכום, יש להרשיע את חברת וולפמן ואת יורם וולפמן לגבי כל התקופה הרלבנטית להסדר מחיר המינימום.
- נושא אחרון שיש לעסוק בו במסגרת הסדר המחיר הוא התקופה הרלבנטית. המאשימה מדגישה, כי קיימות ראיות לכך שהסדר המחיר נוצר עוד קודם לספטמבר 1994 ומועד תחילת הפגישות הוא למעשה חודש יולי 1994. ואולם, על-פי הסברה, התאריך שצוין בכתב האישום, 1.9.94, הוא התאריך המשמעותי שממנו אין כל ספק לגבי התגבשותם של הסדרי בית איטונג. כך, ההנחיות הפנימיות שהועברו בחברות הנאשמות בנוגע להנחה המכסימאלית של 57% - תחילת תוקפן מתאריך זה, והשינוי בהנחות מצא ביטוי בהודעות ללקוחות מחודש ספטמבר.
אשר למשך תקופת ההסדר, ראיות רבות מבססות מסקנה כי ההסדר התקיים משך כל התקופה הרלבנטית, דהיינו, עד לסוף 1996 (עד 30.12.96). בתקופה זו המשיכו להתקיים פגישות בית איטונג, ואין ראיה המלמדת כי ההמלצה בוטלה או כי המשווקים הודיעו כי אינה מקובלת עליהם יותר. יתר-על-כן, בראיות שהובאו לעיל מפי מנהלי המשווקות או נושאי משרה בהן, עלה במפורש כי בין השנים 1994-1996 נמכרו פיטינגים