ש. מה זאת אומרת בא על חשבון מחיר?
ת. זאת אומרת בדרך כלל משווק שרוצה להגדיל את החלק היחסי שלו, בדרך כלל נותן הנחות נוספות של החלק השולי או על החלק האחרון, וזה יוצר בסופו של דבר מצב שהקונה הסופי נהנה מהנחה נוספת והמחיר יכול, מחיר שיווי המשקל או המחיר שפחות או יותר משתרר בשוק הולך ונשחק. עכשיו למודגל היה אינטרס בעניין הזה לשמור על מחיר פחות או יותר קבוע בשוק, ומהבחינה זאת בעצם המודל, מעבר לזה שהוא רצה לתת את התמרוץ למפיצים, על מניעת הייבוא, הוא גם רצה לשמור באיזה שהוא אופן גם על המחיר הממוצע בשוק. ולכן מפה בא הרציו שאם מישהו ירוץ מהר מדי, או ירוץ מעבר למכסה שלו ישווק מעבר למכסה שלו, הוא לא יקבל על החלק העודף בונוס, ואז הוא פחות או יותר יבין שאין לו מה לרוץ על המאה קרטונים האחרונים או מאתיים קרטונים אחרונים, כי הוא בעצם מעבר לזה שאולי יגדיל את השוק שלו, הוא לא יהיה לו שום רווח כלכלי לטווח קצר" ( פר' 5.11.03, עמ' 1859, 1860).
- המסגרת שנקבעה למשווקים הקטנים
--- סוף עמוד 135 ---
- כבר נאמר, כי למשווקים הקטנים יותר (ש.א.ל, פרופילון, ח.ג.י.י. ש.א.ח.פ וולפמן) קבעה מודגל מסגרת גבוהה מממוצע הקניות שלהם בשנת 1993. לדברי בן הרצל, מודגל עשתה זאת על-מנת לתמוך במשווקים הקטנים כדי לחזק אותם מול הגדולים (מנדלסון וטסה) ולמנוע מצב של השתלטות משווק או שניים על מכירות הפיטינגים.
ברי, כי מסגרת גבוהה יותר משמעה הטבה, שהרי ככל שמסגרתו של משווק גבוהה יותר, כך הבונוס שהוא מקבל גבוה יותר. משנקבעה למשווקים הקטנים מסגרת גבוהה מממוצע הקניות שלהם בשנת 1993, הרי שלמעשה קיבלו המשווקים הקטנים את אותה "השלמה" של שני רכיבי הרווח (הנחת המחזור + רווח ישיר הנובע מהפרש בין מחיר הקניה למכירה במחיר המינימום) עד לגובה אותה מסגרת גבוהה שנקבעה להם. משמעות הטבה זו היא קבלת בונוס גבוה יותר באופן קבוע. העלאה זו בבונוס באה על-חשבון המשווקים הגדולים (מנדלסון וטסה), שכן חלקם היחסי של המשווקים הקטנים הוגדל על-חשבון זה של הגדולים. בן הרצל אישר, כי הגדלת המסגרת משמעותה הגדלת הבונוס וכי בכך שהגדילה למשווקים הקטנים את המסגרות שיפרה מודגל את תנאיהם וחיזקה את יכולת התחרות שלהם אל מול מנדלסון וטסה (24.5.04, עמ' 3474 ש' 9 - עמ' 3475 ש' 21; עמ' 3489 ש' 23-25; 23.6.04, עמ' 3729 ש' 21 - עמ' 3730 ש' 211).
- הבנת המנגנון על-ידי המשווקים
- קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע להבנת המשווקים את שיטת הבונוסים. לשיטת המאשימה, המשווקים הבינו את השיטה. חלק מהנאשמים טוענים שהשיטה לא היתה ברורה להם. המאשימה ראתה לנכון להרחיב בנושא זה.
על פי הראיות, שיטת המכסות והבונוסים הוצגה למשווקים בבית איטונג על-ידי בן הרצל. לדברי בן הרצל, הוא הציג אז את השיטה במילים כלליות ואחריו הסביר סבירסקי את אופן החישוב בפירוט (פר' 12.5.04, עמ' 3449 - 3450). גם פלס עסק בהסברת שיטת החישוב החדשה. פלס העיד, כי המשווקים פנו אליו באופן קבוע בבקשות לקבלת הסבר בדבר אופן חישוב הבונוס, כפי שבוצע לפי מנגנון המכסות. לדברי פלס, כשמשווק מסוים ביקש ממנו הסבר לזיכוי הרבעוני, נהג להכין טיוטה, על-מנת להסביר לו כיצד בוצעה ההתחשבנות (פר' 15.1.03, עמ' 216). פלס הוסיף, כי כל משווק אשר חפץ בכך, קיבל ממנו הסברים מפורטים ומדוקדקים בנוגע לפעולת מנגנון המכסות ואופן חישוב הבונוס, הסברים אשר ניתנו לכל דורש כמספר הפעמים שנתבקשו, ובמקרים מסוימים אף הועלו עבור משווק כזה או אחר על הכתב.