(3) המשוררת רחל, בשירה "יום בשורה", כותבת על אי הנחת, גם בעת מצוקה, מתועלת שיש בה זיהום ערכי-מוסרי. וזה לשון השיר, המבוסס על הסיפור המקראי במלכים ב', ז' ג' ואילך, והמובא כאן מבלי להידרש או להתחבר לרקע הקונקרטי לכתיבתו:
"בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא
אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר;
אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה.
לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.
כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,
וְכָבֵד הָרָעָב מִנְּשׂא.
אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה,
אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.
הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר,
וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל –
אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר
--- סוף עמוד 28 ---
אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל".
גם אם שוחד במדינות מסוימות עשוי להניב פירות כלכליים לישראלים ודרכם לכלכלת ישראל – לא על "פירות העץ המורעל" תהיה תפארת הבוסתן הכלכלי הישראלי.
י"ח. (1) כנגד תופעות השוחד, ובעקבות התפתחויות בחקיקתן של אומות העולם, שלחלקן נידרש להלן, אימץ ארגון האומות המאוחדות בשנת 2003 את האמנה נגד שחיתות, ובה גם היבטים הנוגעים לענייננו – קרי, לשאלת ניכוי ממס של הוצאות שהוצאו בנסיבות של שוחד. במבוא לאמנה מובע החשש מפני הבעיות והאיומים שמציבה השחיתות ליציבותם ובטחונם של חברות ושל מוסדות דמוקרטיים, ובהמשך מוטעמת החיוניות שבשיתוף פעולה בינלאומי ובגישה מקיפה ובינתחומית כדי להיאבק בתופעה זו:
"The States Parties to this Convention,
Concerned about the seriousness of problems and threats posed by corruption to the stability and security of societies, undermining the institutions and values of democracy, ethical values and justice and jeopardizing sustainable development and the rule of law,
…
Convinced that corruption is no longer a local matter but a transnational phenomenon that affects all societies and economies, making international cooperation to prevent and control it essential,
Convinced also that a comprehensive and multidisciplinary approach is required to prevent and combat corruption effectively…"
(2) האמנה כוללת סעיפים רבים הקובעים אמצעים מגוונים למאבק בשחיתות במדינות החברות וחוצה להן. הפרק השלישי באמנה, שכותרתו "הפללה ואכיפת החוק", קובע, בסעיפים 15 ו-16, כי המדינות יפעלו באמצעות חקיקה על מנת להפוך לפליליות פעולות, שנועדו להקנות יתרון לפקיד ציבור באופן בלתי-הוגן כדי להשפיע על מעשיו במסגרת תפקידו – הן לגבי פקידי המדינה עצמה (בסעיף 15) והן לגבי פקידי מדינה זרה (או ארגון בינלאומי, בסעיף 16). לענייננו חשוב במיוחד סעיף 12, הקובע, בסעיף קטן (4), הוראות לעניין הכרה וניכוי לצורכי מס: