כללי
- הופעת רשת האינטרנט שינתה את עולמנו מן הקצה אל הקצה. היא מאפשרת תקשורת קלה ונוחה בין אדם לאדם; יש הנעזרים בה לצריכת בידור אינטראקטיבי, בעוד אחרים עושים בה שימוש לצורכי מסחר אלקטרוני; רבים לוקחים חלק – לעיתים יום-יומי – במשלוח הודעות דואר אלקטרוני ובשליחת מסרים מיידים; אתרים רבים מספור מאפשרים הצגת וידיאו ואודיו, ואחרים מאפשרים שימוש בטלפוניה, שיתוף קבצים וכן הלאה (אסף הרדוף הפשע המקוון 114, 117 (20100)). הרשת אף מאפשרת גישה לכמויות המידע העצומות האגורות באינטרנט – אוסף הולך וגדל של מסמכים שנוצרו על-ידי מחברים עצמאיים, ואוחסנו במחשבי שרתי הרשת העולמית. במובן זה, האינטרנט הוא המאפיין הבולט ביותר של "עידן המידע" שבו אנו חיים – עידן שבו המציאות הטכנולוגית המתקדמת מאפשרת העברה מיידית של נתונים בהיקפים גדולים ביחס לעולם הסובב אותנו (ראו: בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל, פסקה 1 [פורסם בנבו] (28.5.2012) (להלן: עניין חוק "האח הגדול")). בכך תרם ותורם האינטרנט תרומה משמעותית להתפתחויות חברתיות, כלכליות, מדעיות ותרבותיות בעולם. לצד יתרונות רבים אלה, גם תופעות עברייניות אינן נעדרות מן העולם הווירטואלי. האינטרנט מאפשר פעולות שהן בגדר עבירה פלילית או עוולה אזרחית כשלעצמם, וכן טכנולוגיות המאפשרות לבצע עוולות או עבירות (מיכל אגמון-גונן "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת" בתוך רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע 207 (ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק עורכים, 2011)). ההימורים הבלתי-חוקיים המתאפשרים באינטרנט הם חלק מהתכנים הזמינים ברשת. אתרי הימורים מציעים את שירותיהם ממקום מושבם בארצות המתירות זאת, והם נגישים ממדינות שונות בעולם – בכללן כאלו אשר בהן נאסרת או מוגבלת השתתפות בהימורים. בשנים האחרונות נפוצו עוד ועוד אתרים כאלה, שכן התמריץ הכלכלי להקמתם גבוה: הימורים מקוונים הם אחד מענפי המסחר הרווחיים ביותר ברשת האינטרנט (חיים ויסמונסקי "על ענישה בעבירות מחשב" מחקרי משפט כד 81, 88 (2008)).
--- סוף עמוד 30 ---
- אין צורך להרחיב את הדיבור על הערך החברתי השלילי הגלום בהימורים. אף חברי השופט נ' סולברג עמד על כך בהרחבה. טיעונים רבים הושמעו כנגד תופעה זו. בין היתר, נטען כי אדם צריך להתפרנס מעבודתו, ממשלח ידו או מעיסוק לגיטימי אחר כלשהו ולא על דרך התעשרות קלה התלויה בגורל – בעוד שההשתתפות בהימור אינה יצרנית, ופוגעת בערכי מוסר עבודה; כי אדם הנוטל חלק במשחקים אסורים עלול להתמכר ל"עיסוק" זה תחת שיעבוד לפרנסתו; וכי המתמכר עלול להביא את עצמו ואת משפחתו להפסדים רבים, ובסופו של יום להפוך לנטל על משפחתו ועל החברה. כידוע, קיימים כמה הסדרים חוקיים המתירים משחקי הימורים בחסות המדינה, המעוגנים בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 ובסעיף 231(א) לחוק העונשין. מפעל הפיס, למשל, פועל על-פי היתר כאמור. על-אף שגם הימורים בהיתר שנותנת המדינה מעודדים התעשרות מהירה התלויה במזל וטומנים בחובם סכנת התמכרות, יש להבחין בינם לבין הימורים בלתי חוקיים: ההימורים המותרים מאפשרים גיוס כספים למטרות ציבוריות; לא נלוות אליהם בדרך כלל תופעות שליליות של השתלטות פשע מאורגן; ולבסוף – המדינה יכולה לפקח על דרך התנהלותם ועל חלוקת הכספים (ראו והשוו: עע"ם 4436/02 תשעים הכדורים – מסעדה, מועדון חברים נ' עיריית חיפה, המחלקה לרישוי עסקים, פ"ד נח(3) 782, 796-795, 806-804 (2004) (להלן: עניין תשעים הכדורים); עופר גרוסקופף "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים" המשפט ז 9, 28 (20022)). במאמר מוסגר יצוין כי קיימות מדינות רבות אשר מתירות קיומם של הימורים במשרעת רחבה יותר, אך למותר לציין כי הכרעתנו היא בגדר ארבע אמותיו של הדין הישראלי, והכרעותיו הערכיות של המחוקק הראשי.
- מבחינה טכנולוגית, קיימת כיום אפשרות לחסום גישה לאתר זה או אחר, ובכך למנוע דה-פקטו את אפשרות הגישה לאתר. על אף שספקיות הגישה לאינטרנט אינן יכולות לנטר את כמויות המידע האדירות המועברות ברשת האינטרנט, הן מצויות בעמדה המאפשרת להן למנוע פעולה מזיקה על דרך הגבלת הגישה לאתר מסוים (השוו: רחל אלקלעי "אחריותו האזרחית של ספק שירותי האינטרנט להעברת מידע מזיק" המשפט ו 151, 159 (2001)). זהו הרקע להוצאת הצווים שבמוקד דיוננו. השתלשלות העניינים בנושא היתה כדלקמן: בסוף חודש יוני 2010, שלחו מפקדי מחוזות במשטרת ישראל לספקיות הגישה לאינטרנט מכתבי התראה, שבהם הודיעו על כוונתם להורות על חסימת גישה למשתמשים בישראל לאתרי הימורים שונים (להלן: מכתבי ההתראה). במכתבי ההתראה נקבו מפקדי המחוזות בכתובות ה-URL וכן
--- סוף עמוד 31 ---