| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים | |
| עע"ם 3782/12 | |
| לפני: | כבוד הנשיא א' גרוניס |
| כבוד השופט ע' פוגלמן | |
| כבוד השופט נ' סולברג | |
| המערערים: | 1. מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל |
| 2. מפקד מחוז מרכז במשטרת ישראל | |
| 3. משטרת ישראל |
| נ ג ד |
| המשיב: | איגוד האינטרנט הישראלי |
| המשיבים הפורמליים: | 1. סמייל טלקום בע"מ |
| 2. אקספון 018 בע"מ | |
| 3. בזק בינלאומי בע"מ | |
| 4. 013 נטוויז'ן בע"מ |
| ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.4.2012 בתיק עת"ם 45606-10-10 [פורסם בנבו]שניתן על-ידי סגנית הנשיאה, כבוד השופטת מיכל רובינשטיין [פורסם בנבו] |
| תאריך הישיבה: | ט"ו בחשוון התשע"ג | (31.10.2012) |
| בשם המערערים: | עו"ד יובל רויטמן; עו"ד אורלי אהרוני |
| בשם המשיב: | עו"ד חיים רביה; עו"ד דן-אור חוף; עו"ד יוסי מרקוביץ' |
| פסק-דין |
--- סוף עמוד 3 ---
השופט נ' סולברג:
- משטרת ישראל הוציאה צווים להגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת מיכל רובינשטיין), נעתר לעתירת איגוד האינטרנט הישראלי ופסק כי הצווים הוצאו בחוסר סמכות וכי דינם להתבטל. מכאן ערעורה של משטרת ישראל, ובגִדרו בקשתה להשיב את הצווים על כנם.
רקע
- הפשיעה גואה ופנים חדשות לה. כפועל יוצא מכך נתקבלה ביום 1.1.2006 החלטת הממשלה מספר 4618, ועל-פיה הוקמה "ועדה מתמדת להכוונה ולתיאום הפעילות במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן". הוועדה המתמדת קבעה כי תופעת ההימורים באינטרנט היא יעד מרכזי לאכיפה בכלים משולבים – פליליים, פיסקאליים ומינהליים – מחמת השלכותיה הרחבות והקשות. מדובר בתופעה מחוללת פשיעה, תפוצתה גדֵלה והולכת, והיא נגישה לפלח רחב של האוכלוסיה. במסגרת זו, על דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, הוחלט לפעול להגבלת הגישה של גולשים בישראל לאתרי הימורים באינטרנט. מכתבי התראה נשלחו אל ספקי הגישה לאינטרנט, ניתנה להם רשימת אתרי הימורים וכתובות IP שלהם; גם זכות טיעון ניתנה לספקי הגישה ולמפעילי האתרים. בחודש אוגוסט 2010, הוצאו הצווים; בחודש אוקטובר 2010 עתר איגוד האינטרנט הישראלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו לביטולם; ובחודש אפריל 2012 נתקבלה העתירה.
פסיקת בית המשפט המחוזי
- אֵלו הם עיקרי פסיקתו של בית המשפט לעניינים מינהליים:
(א) זכות עמידה: הנפגעים הישירים – ספּקי הגישה ומפעילי האתרים – בחרו שלא לממש את זכותם לעתור נגד הצווים. אף-על-פי-כן, נפסק כי יש מקום להכיר בזכות עמידה לאיגוד האינטרנט הישראלי, באשר איננו מייצג את האינטרסים של ספּקי הגישה ומפעילי האתרים – שהם אינטרסים מסחריים בעיקרם – אלא בייצגוֹ את עניינו של הגולש הישראלי, מחמת פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הגישה למידע. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית כללית הנוגע לאכיפה של ערכים חוקתיים ושמירה על שלטון החוק.
--- סוף עמוד 4 ---
(ב) הגבלת הגישה לאתרי הימורים באינטרנט פוגעת בחופש הביטוי: האינטרנט הוא כלי מצוין למימוש זכות הגישה למידע באופן פרקטי, יעיל, זול ואמין. זהו אמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השוויון, מאפשר שיח מבוזר ומגוון, ומהווה קטליזטור צמיחה כלכלי ופלטפורמה מצויינת למיזמים עסקיים. זכות הגישה למידע היא בעלת מעמד חוקתי, ולפיכך המגבלות על השימוש באינטרנט הן מעטות. עם זאת, האינטרנט מנוצל גם לרעה, להפרת זכויות יוצרים, לפרסום לשון הרע, פורנוגרפיה, עידוד לאלימות, לשימוש בסמים ועוד. הרצון למזער את נזקי השימושים השליליים באינטרנט הוביל רשויות במדינות שונות בעולם לנקוט באמצעים מגוונים, בכללם חסימת גישה לאתרים המהווים כר לפעילות בלתי-חוקית, באמצעי סינון טכנולוגיים. הגישה בישראל היא שחופש הביטוי "חובק כל", וחל גם על ביטויים המעודדים פעילות בלתי-חוקית. עם זאת, חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת. כאשר ישנם אינטרסים המצדיקים זאת – בטחוניים, חברתיים, מדיניים ואחרים – ניתן להצר את חופש הביטוי. האיזון ויישום מבחני המידתיות עשויים להשתנות בהתאם לסוג הביטוי ולערך החברתי הטמון בו, אל מול התועלת שבהגבלתו. לתוכן שבאתרי הימורים בלתי-חוקיים נודע בדרך כלל ערך חברתי נמוך. מדובר בביטויים מסחריים גרידא, המעודדים ביצוע של פעילות המרוסנת בדין הפלילי. יתכן שהגבלת הגישה לביטויים אלו תימצא מוצדקת וככזו שנעשתה לתכלית ראויה, אך עצם הנזק שבביטוי אינו מוציא אותו מגִדרה של ההגנה. לפיכך, הצרה של חופש הביטוי, גם של ביטויים בעלי ערך נמוך, מעין אלה שבאתרי הימורים בלתי-חוקיים, חייבת לעמוד במבחנים החוקתיים, ועל-פי הסמכה שבחוק.