ומיכאל בירנהק "הקדמה" רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע 11 (ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק עורכים, התשע"א)); "המחשב – ועימו האינטרנט – אינם אך מוטציה של צורות חיים קודמות שהכרנו ואשר בִּיַּתְנוּ בשיטת המשפט. חיים חדשים הם, והילוכם אין הוא כהילוך צורות החיים שהורגלנו לחיות בחברתן. הילוכן הוא כהילוך הפָּרַש (הסוס) במשחק השח-מט: מהלך הוא לא לגמרי קדימה; לא לגמרי אחורה; לא לגמרי אל צד; לא לגמרי באלכסון; מהלך הוא מעט מזה ומעט מזה, והרי הוא לעצמו. ואולם בכך נבדלת צורת החיים החדשה מן הפָּרַש, שהפָּרַש יודעים אנו מראש כיצד ינוע, ויודעים אנו – מי-פחות מי-יותר – כיצד נגונן על עצמנו בהתקיפו אותנו; ואילו צורות חיים חדשות אלו של המחשב והאינטרנט טרם ידענו לחקרן, טרם הגענו את תחתית הבור. נקישה אחת בירושלים, ואתה בתל אביב; נקישה שנייה, ואתה באוסטרליה; נקישה שלישית – המערכת מתמרדת, והכל נמחק כלא היה. החילונו נעים במהירות האור בעוד שגופנו בכרכרה, וזרימת מחשבתנו כמהירות הכרכרה" (מישאל חשין "הקדמה" המחשב וההליך המשפטי – ראיות אלקטרוניות וסדרי דין (20000). יש אשר רואים את האינטרנט כיקום חדש: "האינטרנט יצר בתוך זמן קצר ובהיקפים בלתי נתפסים יקום חדש. יקום זה חולש כמעט על כל פן של הציוויליזציה, משכפל אותה ומתכתב עימה" (רוביק רוזנטל "כמה הערות על שפת האינטרנט" רשת משפטית: משפט וטכנולוגית מידע 611 (ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק עורכים, התשע"א)). האינטרנט בא לעולמנו, נכנס לפנַי ולפנים, אך עודנו מתקשים להגדירוֹ. האינטרנט נמצא בכל העולם ובשום מקום גם יחד. ליתר דיוק: הנגישות אל האינטרנט, ופעלו, הם בכל רחבי תבל, אך מציאותו היא ב'שומקום'.
- בידוע, כי המשפט מדדה בעצלתיים אחר חידושי העולם, וכי החקיקה אינה מדביקה את קצב התקדמות המדע וישׂוּמיו. מפרי-החוק מסתגלים לקידמה מהר יותר מאוכפיו. זו אקסיומה. לראשונים אין עכּבות; לאחרונים יש. שנים רבות חלפו מעת המצאת המחשב ועד לחקיקת חוק המחשבים, התשנ"ה-1995. לא חלפו אז דור או שניים במונחי מחשב, והחוק כבר נמצא מיושן, כי המחוקק לא צפה – ולא יכל לצפות – את חידושי הטכנולוגיה. אך לא רק עולם המשפט עומד נבוך. גם מדע הפסיכולוגיה נתקל בתופעות חדשות של התמכרות ופגיעות בנפש, ומנסה ללמוד דרכי התמודדות עדכניות 'תוך כדי תנועה'; כך גם הסוציולוגיה, ושאר ענפים מתחום מדעי החברה, הטבע והרוח. אין תימה אפוא שגם עולם המשפט איננו ערוך עדיין עם מלוא הכלים העומדים לרשותו. יש מרחיקי-לכת הסבורים כי על האינטרנט, לפי טיבו הוירטואלי, אין להחיל כלל חוקי מקום, זמן ומדינה (ראו אסמכתאות לגישה זו במאמרם של יובל קרניאל וחיים ויסמונסקי "חופש הביטוי, פורנוגראפיה וקהילה באינטרנט" מחקרי משפט כג(1) 259 (2006); מיכל אגמון-גונן "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית
--- סוף עמוד 13 ---