של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או
הימורים".
- עינינו הרואות, שתי חלופות דומות: האחת, "מקום משחקים אסורים"; והשנייה,"מקום לעריכת הגרלות או הימורים". בית המשפט לעניינים מינהליים התמקד בחלופה הראשונה, אשר לגביה נקבעה הגדרה בסעיף 224 לחוק העונשין:
"'מקום משחקים אסורים' - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת".
על סמך הפירוש המילוני – העברי והאנגלי – קבע בית המשפט לעניינים מינהליים כי מדובר במקום פיזי, מתוֹחם; דוגמת בית, בנין, שדה (פיסקה 36 לפסק הדין). בית המשפט ציטט מספרו של י' קדמי, כי מדובר במקרקעין, "במשמעות הרחבה והמקיפה של המושג... במקרקעין, להבדיל ממטלטלין" (יעקב קדמי על הדין בפלילים (חלק רביעי) 2283 (20066)).
- האם המונח "חצרים" יכול לכלול את עולם האינטרנט? לדעתי, "חצרים וירטואליים"גם הם "חצרים", אך ניתן להשאיר שאלה זו בצריך-עיון. בסעיף 229(א)(1) הנ"ל לחוק העונשין ישנן כאמור שתי חלופות. החלופה השנייה, על-פי לשונה, איננה מחייבת פנייה לסעיף ההגדרות. מכאן השאלה, האם נכון יהיה לפרש "מקום" כמשתרע גם על המרחב הוירטואלי? בית המשפט לעניינים מינהליים השיב על שאלה זו בשלילה, נימוקו-עִמו, הגיוני, ובמבט ראשון הוא משכנע:
"התייחסות אל אתר אינטרנט 'כמקום' איננה מתיישבת עם אופן פעולתו. אתר אינטרנט, בהגדרתו, הינו אוסף של
--- סוף עמוד 11 ---
מידע ויישומים, המותקנים על גבי מחשב, המתקשר עם מחשבים רבים ברשת האינטרנט. כשמשתמש 'נכנס לאתר', מחשבו האישי פונה למחשב אחר ('שרת האתר') הנמצא במקום כלשהו, ומבקש ממנו מידע. למחשב המשתמש יש מספר ייחודי (IP) ולשרת האתר יש מספר ייחודי (IP אחר). שרת האתר מעביר את המידע למחשב האישי, שבעזרת הדפדפן מסדרו לקריאה. כאשר מתבצעות 'פעולות' באתר, המחשב האישי מבקש מידע חדש משרת האתר, מקבל אותו, ומסדר אותו על המחשב האישי. מתבצעות העברות מידע בין המחשב האישי לשרת, אך אין כאן כל 'מקום'. היטיב לתאר זאת כב' השופט טננבוים במאמרו... : 'עצם המילה שנבחרה בעברית 'אתר', גורם אינטואיטיבית למחשבה על אתר גיאוגרפי. תפיסת האתר כ'מקום' גורמת לנו לומר 'להכנס לאתר', 'לצאת מהאתר' וביטויים מעין אלו... כל האתרים באינטרנט מקושרים זה לזה ופגיעותו של אחד פוגעת גם באחר... רשת האינטרנט נוסדה, התפתחה וקיימת כיום בזכות כל אותם פרטים התומכים, עוזרים ודואגים לשלמותה. מדיניות ציבורית נכונה ונאותה חייבת להתבסס על כך ולעזור במגמה זו... 'אתר' אינטרנט אינו מקום. בפועל, 'אתר' אינו אלא מחשב שבתוכו תוכנה המתקשרת באופן רצוף עם מחשבים רבים אחרים" (פיסקה 37 לפסק הדין).
- על הדברים הללו חזרו ושנו ב"כ איגוד האינטרנט הישראלי, ואני מוכן לאמצם בלא כָּחָל ובלא שָׂרָק: אתר אינטרנט, לפי טיבו, איננו "מקום" כפי הגדרתו הטכנולוגית. ברם, גם כשזוהי נקודת המוצא, המסקנה המתחייבת איננה דווקא זו שמחריגה את המרחב הוירטואלי מתחום התפרסותה של הוראת סעיף 229(א)(1) לחוק העונשין, כפי שיבואר. קודם לכן, נדרשות הערות אחדות על האינטרנט, על הקידמה, ועל ניסיונות החוק והמשפט להדבּיקהּ.
- בּאֵי-העולם כולו, הדיוטות ומומחים לדבר, כמעט כולנו עודנו לומדים, תוהים ומתפעלים מן האינטרנט. השפעתו נודעת מקצה העולם ועד קצהו, אך לבטח נדרש עוד פרק זמן ארוך כדי שניתן יהיה להעריך את פּעלו ולעמוד על מלוא השלכותיו: "אנו חיים בעיצומה של מהפיכה: ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשב, המידע הדיגיטלי והרשתות הדיגיטליות מחוללת מהפיכה חברתית, כלכלית ופוליטית" (ניבה אלקין-קורן
--- סוף עמוד 12 ---