להתעבר על ריב לא לו, כי התשתית העובדתית המוצגת לבית המשפט לוקה בחסר, והחשש הוא כי בית המשפט ילך שבי אחריה.
- מכל מקום, גם אם אתרי ההימורים הנדונים כוללים תכנים לגיטימיים בצד אֵלו של הימורים בלתי-חוקיים, כי אז אין כל מניעה לבעלי האתרים להנגיש את המידע לציבור הגולשים באחת משתי דרכים: או באתר חלופי, או באותו אתר עצמו, בד בבד עם חסימת האפשרות לבצע בו הימורים אסורים. הפגיעה בחופש הביטוי היא אפוא בשולי-השוליים, אם בכלל.
- בל נשכח כי סגירת מקום הימורים פיזי, פוגעת בזכות הקניין, זכות יסוד חוקתית, ואף-על-פי-כן היא מותרת ונעשית תדיר בהתאם לחוק. הפסיקה אף התירה לסגור מקום הימורים פיזי, גם כשנעשו בו פעולות אחרות, לגיטימיות (דברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס בעע"ם 4436/02 תשעים הכדורים – מסעדה, מועדון חברים נ' עיריית חיפה, פ"ד נח(3) 782, 798 (2004); להלן: עניין תשעים הכדורים)). איגוד האינטרנט הישראלי טוען כאמור כי לא כל תכני אתרי ההימורים הנדונים הם בלתי-חוקיים, וכי ניתן לשוחח באמצעות צ'ט ושאר שימושים אפשריים לגיטימיים. זו טענה שיש להניח תשתית עובדתית לגביה. אך גם בהנחה שהיא נכונה, נחזור ונזכיר שוב מקום הימורים פיזי, שאין עוררין על כך שניתן לסגרו על-פי החוק. גם מקום שכזה יכול לשמש בנוסף להימורים הבלתי-חוקיים, כמקום מפגש חברתי, אפשר לנהל בו שיחות, גם בעניינים שברומו של עולם. אין בכך כדי למנוע את סגירתו מנימוקים של פגיעה בחופש הביטוי. בּאֵי-המקום יוכלו להמשיך להיפגש, להידבּר, ולהחליף דעות, במקום חלופי. בדומה, אין כל מניעה לפעול כך לגבי אתר אינטרנט שמתקיימים בו הימורים בלתי-חוקיים. הגישה אל אֵלו תֵחסם, וככל שנעשתה באתר פעילות לגיטימית אחרת, אין כל מניעה מלהמשיך ולעשותהּ; באתר זה או באתר אחר.
- הנה כי כן, בפרקטיקה היישׂוּמית יש מענה לחשש מפני פגיעה בעקרון הערכּי. מעלתו הרבה של חופש הביטוי אינה שנויה כלל במחלוקת. כבודו במקומו מונח, מעמדו מעוגן בביטחה, ואת הגבלת הגישה להימורים בלתי-חוקיים באינטרנט ניתן לעשות מבלי לפגוע בו, בחופש הביטוי, ולא בזכות הגישה למידע. אוסיף עוד דברים על הבטחת מניעת פגיעה בחופש הביטוי בהמשך, כשאדבר על שיקול הדעת בהפעלת הסמכות על-ידי המשטרה.
(ג) סמכות המשטרה
--- סוף עמוד 10 ---
- העוגן החוקי לפעולתן, נמצא לרשויות האכיפה, לטענתן, בשתי הוראות-חוק. סעיף 3 לפקודת המשטרה קובע כך: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". הוראה זו, בסיסית וחשובה, אך מפאת כלליותה מקדמת אותנו אך במעט. חשובה הימנה לצורך העניין הנדון היא הוראתו הספציפית של סעיף 229(א)(1)לחוק העונשין, עניינה ב"סגירת מקומות", וזו לשונה:
"מפקד מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירתו –