(3) 365, 374 (1981). ראו גם בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441, 463-462 (1988)). מי יכול לשמש עותר ציבורי? יכול להיות זה אחד מני רבים שנפגעו מפעולת מינהל פלונית (בג"ץ 287/91 קרגל בע"מ נ' מינהלת מרכז ההשקעות, פ"ד מו(2) 852, 861 (1992)), ואף מי שאינו יכול להצביע על נגיעה אישית לעניין או על פגיעה אישית בו (בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(2) 62, 68 (2003)). המדיניות השיפוטית בסוגיה זו הייתה ועודנה מושפעת מתפיסות היסוד הערכיות בדבר מקומה של ביקורת שיפוטית בהגנה על שלטון החוק ובפיקוח על תקינות פעולתו של המינהל הציבורי. משכך, ככלל, על בית המשפט להימנע מלדחות מעל פניו את מי שטוען כי רשות מינהלית פגעה בשלטון החוק רק משום שאין לו עניין אישי בדבר – שמא המסקנה שתנבע מכך היא כי ניתנה גושפנקא לאותה רשות להמשיך ולפגוע בשלטון החוק (בג"ץ 962/07 לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 [פורסם בנבו] (1.4.2007) (להלן: עניין לירן); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 121-120 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: זמיר)). בצד הרחבת תחום פרישתה של זכות העמידה, נשמר העיקרון שלפיו בית המשפט לא ייעתר דרך כלל לעתירה ציבורית, מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף בעלי נגיעה ישירה לעניין נושא העתירה – אם הם עצמם אינם פונים לבית המשפט בבקשת סעד בעניינם (עניין לירן, שם). כלשונו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בבג"ץ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 393 (2002)): "במקרה מעין-זה נאמר לאותו עותר ציבורי המבקש לטעון לזכותו של הפרט הנפגע: מה לך שמתעבר אתה על ריב לא לך? אם הנפגע אינו מתלונן על פגיעה שנפגע, מה לך שראית להעיר ולעורר חילוקי דעות?" (שם, בעמ' 443).
- חברי השופט נ' סולברג סבור כי איגוד האינטרנט הוא בבחינת עותר "המתעבר על ריב לא לו". אינני שותף לעמדה זו. במקרה שלפנינו, הטענות שמעורר איגוד האינטרנט הן טענות כבדות משקל ביחס לחריגה לכאורית מסמכות בהוצאת הצווים לספקיות הגישה לאינטרנט. עסקינן בניסיון ראשון להגדיר את גבולות סמכויותיו של מפקד מחוז במשטרה מכוח סעיף 229 לחוק העונשין ביחס לחסימת גישה לאתרי הימורים באינטרנט. זוהי שאלה עקרונית. אין חולק כי פעולת הרשות המינהלית בתוככי דל"ת אמות סמכויותיה היא רכיב מרכזי בשמירה על שלטון החוק. כבר נפסק כי טענה של חריגה מסמכות היא ממין הטענות המצדיקות את הרחבת זכות העמידה, שכן "כידוע, הגישה של בית-המשפט לגבי זכות עמידה של אנשים שאינם הנפגעים
--- סוף עמוד 33 ---