המחוקק. ואכן, הסדרים שונים המצויים בחקיקה מאפשרים לרשות להורות לצד ג' לסייע בידה, גם במישור הפלילי. כך, למשל, סעיף 20 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, קובע כי כל אדם חייב לעזור לשוטר לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו. אף בסוגיה הקרובה לענייננו קיים הסדר דומה: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (המכונה גם "חוק האח הגדול") מאפשר לרשויות החקירה בישראל להיעזר ב"בעל רישיון בזק" (כהגדרתו שם) לשם קבלת נתוני תקשורת של מנוי בזק לצרכים שונים, כגון גילוי עבירות ומניעתן (סעיף 1 וסעיף 3(2)לחוק זה). בין החברות אשר יכולות להידרש למסור נתוני תקשורת מנויות גם ספקיות האינטרנט השונות (ראו עניין חוק "האח הגדול", בפסקה 2). אך מכלל ההן נשמע גם הלאו. הטלת חובה – שסנקציה בצידה – מחייבת עיגון בחקיקה. בהיעדר אסמכתה מפורשת בחוק – אין אפשרות להטיל על גורם פרטי לבצע פעולות עבור הרשות (השוו: ב"ש 90868/00(מחוזי ת"א) חב' נטוויז'ן בע"מ נ' צבא ההגנה לישראל – משטרה צבאית, פסקה 9 [פורסם בנבו] (22.6.2000); ת"פ 40206/05 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' פילוסוף, פסקה 8(ב)[פורסם בנבו] (5.2.2007)). נותרנו, אפוא, עם הצורך בהסמכה חוקית מפורשת. והנה, במקרה שלפנינו, לא ניכרת מלשונו של סעיף 229 לחוק העונשין הסמכה להטיל תפקיד על צד ג' – ולו ברמז. ולא בכדי. הסמכה כאמור כרוכה בשאלות מורכבות של דין ומדיניות. כאשר נדונו בכנסת בשנת 2008 הצעות לתיקוני חקיקה שיקנו את הסמכות לחסימת גישה לאתרי הימורים הביעו נציגי משרד המשפטים (כמו גם נציגי המשטרה) הסתייגות מהקניית סמכות כאמור מטעמים ענייניים שונים, שלא כאן המקום לעמוד עליהם. כיום עמדת הרשויות – על דעת היועץ המשפטי לממשלה – שונה. הרשויות אכן אינן כבולות לעמדתן הקודמת, אך הדרך החוקית היחידה שתאפשר להקנות למפקד המחוז סמכות ליתן הוראות כופות לספק שירות צד ג' היא – להשקפתי – תיקון החקיקה הראשית (תיקון שאין צריך לומר כי יידרש לעמוד בתנאי "פסקת ההגבלה" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). על כן, הוצאת צו כפי שנעשה בענייננו חורגת מעיקרון חוקיות המינהל. כידוע, עקרון חוקיות המינהל מהווה נורמה בסיסית במשפט הציבורי. "עקרון זה מורה, כי כוחה של הרשות הציבורית נובע מהסמכויות שהוקנו לה בדין, ואין בלתן. הדין הוא שמוליד את כוחה של הרשות לפעול, וגבולות כוחה מתוחמים לגבולות ההסמכה שהוענקה לה בדין. זהו 'האל"ף-בי"ת של המשפט המינהלי' (ברוך ברכה משפט מינהלי כרך א 35 (1987); ע"א 630/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נהריה נ' שיר הצפון חברה לבניה בע"מ, פ"ד נב(3) 399, 403-404 (1998); בג"ץ 5394/92 הופרט נ' "יד ושם", רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, פ"ד מח(3) 353, 357
אולי יעניין אותך גם
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
למי יש בעלות בענן?
היי-טק וטכנולוגיה
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
מאמר בנושא זכויות קניין רוחני בעת התקשרות בין ספק שירותי SaaS בענן לבין לקוח וחשיבות הניסוח המדויק של הסכמי ההתקשרות באמצעות עורך דין בעל מומחיות בתחום. את המאמר כתבה עו"ד עדי מרכוס ממשרד אפיק ושות'.