המחוקק. ואכן, הסדרים שונים המצויים בחקיקה מאפשרים לרשות להורות לצד ג' לסייע בידה, גם במישור הפלילי. כך, למשל, סעיף 20 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, קובע כי כל אדם חייב לעזור לשוטר לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו. אף בסוגיה הקרובה לענייננו קיים הסדר דומה: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (המכונה גם "חוק האח הגדול") מאפשר לרשויות החקירה בישראל להיעזר ב"בעל רישיון בזק" (כהגדרתו שם) לשם קבלת נתוני תקשורת של מנוי בזק לצרכים שונים, כגון גילוי עבירות ומניעתן (סעיף 1 וסעיף 3(2)לחוק זה). בין החברות אשר יכולות להידרש למסור נתוני תקשורת מנויות גם ספקיות האינטרנט השונות (ראו עניין חוק "האח הגדול", בפסקה 2). אך מכלל ההן נשמע גם הלאו. הטלת חובה – שסנקציה בצידה – מחייבת עיגון בחקיקה. בהיעדר אסמכתה מפורשת בחוק – אין אפשרות להטיל על גורם פרטי לבצע פעולות עבור הרשות (השוו: ב"ש 90868/00(מחוזי ת"א) חב' נטוויז'ן בע"מ נ' צבא ההגנה לישראל – משטרה צבאית, פסקה 9 [פורסם בנבו] (22.6.2000); ת"פ 40206/05 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' פילוסוף, פסקה 8(ב)[פורסם בנבו] (5.2.2007)). נותרנו, אפוא, עם הצורך בהסמכה חוקית מפורשת. והנה, במקרה שלפנינו, לא ניכרת מלשונו של סעיף 229 לחוק העונשין הסמכה להטיל תפקיד על צד ג' – ולו ברמז. ולא בכדי. הסמכה כאמור כרוכה בשאלות מורכבות של דין ומדיניות. כאשר נדונו בכנסת בשנת 2008 הצעות לתיקוני חקיקה שיקנו את הסמכות לחסימת גישה לאתרי הימורים הביעו נציגי משרד המשפטים (כמו גם נציגי המשטרה) הסתייגות מהקניית סמכות כאמור מטעמים ענייניים שונים, שלא כאן המקום לעמוד עליהם. כיום עמדת הרשויות – על דעת היועץ המשפטי לממשלה – שונה. הרשויות אכן אינן כבולות לעמדתן הקודמת, אך הדרך החוקית היחידה שתאפשר להקנות למפקד המחוז סמכות ליתן הוראות כופות לספק שירות צד ג' היא – להשקפתי – תיקון החקיקה הראשית (תיקון שאין צריך לומר כי יידרש לעמוד בתנאי "פסקת ההגבלה" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). על כן, הוצאת צו כפי שנעשה בענייננו חורגת מעיקרון חוקיות המינהל. כידוע, עקרון חוקיות המינהל מהווה נורמה בסיסית במשפט הציבורי. "עקרון זה מורה, כי כוחה של הרשות הציבורית נובע מהסמכויות שהוקנו לה בדין, ואין בלתן. הדין הוא שמוליד את כוחה של הרשות לפעול, וגבולות כוחה מתוחמים לגבולות ההסמכה שהוענקה לה בדין. זהו 'האל"ף-בי"ת של המשפט המינהלי' (ברוך ברכה משפט מינהלי כרך א 35 (1987); ע"א 630/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נהריה נ' שיר הצפון חברה לבניה בע"מ, פ"ד נב(3) 399, 403-404 (1998); בג"ץ 5394/92 הופרט נ' "יד ושם", רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, פ"ד מח(3) 353, 357
אולי יעניין אותך גם
חברות טכנולוגיה על הכוונת: כיצד להתמודד עם צווים למסירת מידע
משפט פלילי
היי-טק וטכנולוגיה
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
מאמר בנושא האופן בו חברת טכנולוגיה צריכה להתנהל כאשר היא מקבלת צו משטרתי המחייב אותה למסור מידע על לקוחותיה, בראי פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא פרשת הבילד (אוריך-פלדשטיין-איינהורן) ופרשת הפגישה הלילית (פלדשטיין וברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו). את המאמר כתב עו"ד אדוארדו חיים מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
לפעמים ההבדל בין מאסר עולם לזיכוי הוא רק הייעוץ המשפטי
משפט פלילי
מאמר בנושא רפורמת עבירות ההמתה בישראל והדקויות המשפטיות שבין סעיפי האישום השונים, והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים בתחום הפלילי כבר מהרגע הראשון כדי למנוע הפללה עצמית ותוצאות הרות גורל. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
פרטיות חוצת גבולות -כשדיני הפרטיות עוברים את הגבול
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא ההגבלות המשפטיות והחריגים להעברת מאגרי מידע מישראל לחו"ל והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים ובינלאומיים כדי למנוע הפרות חוק. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר עמי ממשרד אפיק ושות'
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]