ישיבת יום 5.2.2017
- בישיבת יום 5.2.2017, ביקש ב"כ התובעת כי הצדדים יטענו בעל-פה בסוגיית הערכות השווי וטענות הנתבעים כפי שהן פורטו לעיל.
- ב"כ התובעת טען כי על בית-המשפט לקבוע את שווי קבוצת החברות בהתאם להערכות השווי, ולא בהתאם לשיטת היוון תזרים המזומנים. לגישתו, שני המעריכים קבעו את השווי ההוגן של החברות בהתאם לאותה שיטת חישוב, כאשר שיטה זו משקפת את "מחיר הרצפה" של החברה. בתי-המשפט קבעו בשורה של פסקי-דין כי שיטת החישוב צריכה למנוע פגיעה בזכויות הצד המקופח, כפי שהתובעת ביקשה בתביעה דנן.
ב"כ התובעת ציין כי ישנו פער של עשרות מיליוני שקלים בין חוות-הדעת הנכסיות שהן מחירי הרצפה לבין ההיוון התזרימי. הוא הוסיף כי הנתונים אודות החברות נמסרו כולם על-ידי הנתבעים - שיש להם אינטרס להציג שווי נמוך לחברה. עוד נטען כי בין חוות-הדעת של שני מעריכי השווי היו הפרשים גדולים ביחס לשווי בהתאם לשיטת היוון המזומנים. כן צוין כי קבלת עמדת הנתבעים תביא לתוצאה לא הוגנת לפיה הנתבעים ירכשו את חלקה של התובעת לפי שווי "נמוך" המבוסס על היוון תזרים המזומנים, ויוכלו מייד לאחר מכן למכור את החברה לפי השווי הגבוה יותר – השווי הנכסי של קבוצת החברות.
- ב"כ הנתבעים השיב לטענות ב"כ התובעת. הוא הצהיר כי אם החברות יפורקו בעתיד, ישולמו לתובעת הפרשים ככל שיהיו כאלה בין השווי הנכסי של החברות לבין שווי הפעילות. ב"כ הנתבעים הוסיף כי בית-המשפט צריך להכריע בהתאם להסכמת הצדדים שהבחינו בין הערכת שווי המקרקעין של החברה לבין הערכת השווי של הפעילות העסקית שלה.
עוד הוסיף ב"כ הנתבעים וטען כי אם בית-המשפט יקבל את עמדת התובעת, פירוש הדבר הוא כי החברות יפורקו, ולא זו היתה כוונת הצדדים. הבסיס להכרעת בית-המשפט צריך להיות הסכמת הצדדים שהתובעת לא ביקשה לבטלה. עוד צוין כי החברות קיימות מזה עשרות שנים ומנהלות את הפעילות העסקית שלהן. מעריכי השווי לא קבעו כי הפעילות אינה מבוצעת כראוי או כי היא מבוצעת באופן המקפח את בעלי המניות. הערכות השווי חרגו מהמנדט שניתן למעריכי השווי, וקבעו כי "טוב מותה של החברה מחייה ושיש לפרק את החברה".
בהקשר זה השיב ב"כ התובעת כי אין ממש בטענה לפיה החברות יפורקו אם תתקבל הערכת השווי כפי שהמומחים קבעו אותה, וכי החברה תוכל לוותר על אחד מנכסי הנדל"ן שלה ולהמשיך לתפקד כעסק חי.