מנחם בגין: האם תגיש הצעת חוק פרטית, מר צדוק ?
צדוק: אשקול בדבר. ... ומן הכנסת - לממשלה ... מה ההצדקה שפרסום שנעשה על ידי שר או על ידי עובד מדינה לפי הוראות שר יהא מחוסן? ולא רק בחסינות סתם אלא בחסינות מוחלטת, כלומר, גם כשהפרסום הכולל לשון הרע נעשה שלא בתום לב. אני יודע מקורו של סעיף זה. מקורו בחוק הקיים שלנו בפקודת הנזיקין [צ"ל הנזיקים] האזרחיים משנת 1944, המעניקה חסינות מוחלטת לפרסומים מטעם הנציב העליון וחברי ה-Executive Council וה-Advisory Council. נדמה לי שהוראה זו באה אז כדי לחסן את צמרת השלטון המנדטורי בפני תביעות על הוצאת דיבה בבתי המשפט המקומיים. עד כמה שהצלחתי לברר, אין להוראה זו אח בחוק הנהוג באנגליה עצמה: שם ניתנת חסינות מוחלטת לדברים רשמיים המוחלפים בין שרים ועובדי מדינה, בינם לבין עצמם תוך מילוי תפקידם, אבל אין חסינות מוחלטת לדברים המתפרסמים בציבור מטעם חברי הממשלה ועובדיה ... אם אנו באים לסגל לעצמנו את החוק האנגלי, הבה נסגל אותו לעצמנו כפי שהוא באנגליה עצמה ולא כפי שהאנגלים הנהיגו אותו בתחומי שלטונם מעבר לים"
--- סוף עמוד 25 ---
[ההדגשות לא במקור] (דברי הכנסת 37 בעמ' 2457 (1963)).
דבריו של חבר הכנסת צדוק לא נפלו על אוזניים קשובות, ודב יוסף, שר המשפטים דאז, השיב לו "האם אנו מחוייבים, חבר הכנסת צדוק, לנהוג בדיוק כמו האנגלים בכל דבר ודבר?" (שם, בעמ' 2591). ואכן, נוסח החוק מלמד כי הסתייגויותיו של חבר הכנסת צדוק לא התקבלו, וסעיף 13(9) לחוק לשון הרע כפי שחוקק מעניק חסינות מוחלטת לכל פרסום שעשה עובד ציבור באחד המצבים המתוארים בסעיף ולא רק לפרסום בין עובד ציבור אחד לאחר. ניסיון לכרסם בחסינות המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) העוסק, בין היתר, בפרסום שנעשה במהלך הליך משפטי באמצעות פרשנות המגבילה את הפרסום ל"רלבנטי וענייני" נדחו על ידי בית משפט זה אשר קבע כי זהו עניין למחוקק לענות בו (ראו רע"א 1104/07 חיר נ' גיל, פ"ד סג(2) 511, 522, 533-532 (2009) וכן ראו הפסיקה אותה סקר חברי השופט י' דנציגר בפסקאות 55-50 לחוות דעתו). עם זאת, נפסק כי יש לפרש את הוראות החסינות הקבועות בסעיף 13 כולו בצורה דווקנית ומצמצמת (עניין ננס בעמ' 215).
- המקרה שבפנינו עניינו, כאמור, בחסינות המוחלטת הקבועה בסעיף 13(9) לחוק ולפיה לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי:
(9) פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;