There are a few, not many, cases where untrue communications or statements which are defamatory are by the law of England treated as absolutely privileged, so that, although they are untrue, defamatory and malicious, the law does not allow any action to be brought in reference to them. The reason is that there are certain relations of life in which it is so important that persons engaged in them should be able to speak freely that the law takes the risk of their abusing the occasion and speaking maliciously as well as untruly, and in order that their duties may be carried on freely and without fear of any action being brought against them, it says: “We will treat as absolutely privileged any statement made in the performance of those duties.”(More V. Weaver [1928] 2 K.B. 520, 521; RICHARD O'SULLIVAN, ROLAND BROWN THE LAW OF DEFAMATION 56-57 (1958)), להלן: THE LAW OF DEFAMATIONלמסקנה דומה ראו: עניין ננס, שם; ע"א 6356/99 חטר-ישי נ' ארבל, פ"ד נו(5) 254, 262 (2002)).
--- סוף עמוד 24 ---
- אלא שככל שהדבר נוגע לעובדי ציבור, הרחיב המחוקק הישראלי את גדרי החסינות המוחלטת לעומת הדין האנגלי. הדין האנגלי מצמצם את החסינות בהקשר זה אך ורק לפרסומים אשר נעשו בין עובד ציבור אחד לאחר במסגרת עבודתם (להרחבה על חסינות זו ועל חסינויות מוחלטות נוספות שמעניק הדין האנגלי ראו: DAVID PRICE AND KORIEH DUODU DEFAMATION LAW, PROCEDURE & PREACTICE, 93-90 (3RD EDITION, 2004); כן ראו GATELY ON LIBEL AND SLANDER 406-409 (11TH EDT. 2008)), ואילו הדין הישראלי מקנה חסינות כזו בסעיף 13(9) ל"פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור", היינו גם לפרסום החורג מד' האמות של עובדי הציבור בינם לבין עצמם. על הקושי שמעוררת החסינות המוחלטת הנרחבת שמעניק הדין בישראל לעומת מקבילו האנגלי, עמד חבר הכנסת דאז חיים צדוק בדיונים לאישורו של החוק בהתייחסו, בין היתר, לחסינות המוחלטת המוענקת בהקשר זה לחברי כנסת ולחברי ממשלה:
"צדוק: ואצלנו? החסינות ניתנת לא רק על דברים שנאמרו בכנסת אלא גם על דברים שנאמרו מחוצה לה, ולא רק כאשר הדברים נאמרו מפי חבר הכנסת ב"מילוי תפקידו", אלא גם אם נאמרו "למען מילוי תפקידו" ... אני סבור שנטלנו לעצמנו ולמוצא פינו מידה מופרזת של חסינות, ובהזדמנות המתאימה ניטיב לעשות אם נתקן זאת.