--- סוף עמוד 6 ---
- עוד נקבע, כי הפרסום נעשה על ידי פורוש בתום לב, תוך שהיא מאמינה באמיתותו, ולאחר שנקטה באמצעים הסבירים שהיו ברשותה בכדי לוודא שאכן תוכן הפרסום הוא אמת. בנסיבות אלה, בית המשפט קבע כי דבריה של פורוש חוסים גם תחת ההגנות מכוח סעיפים 15(2) ו-15(3) לחוק איסור לשון הרע.
הערעור הראשון לבית משפט זה - ע"א 844/12
- בעקבות פסק הדין האמור של בית המשפט המחוזי, שניתן ביום 12.12.2011 (להלן: פסק הדין הראשון), הגיש המערער ערעור לבית משפט זה (ע"א 844/12). בנקודה זו לא אפרט את טענותיהם של הצדדים בנוגע לפסק הדין הראשון (הדברים יפורטו בהמשך).
- ביום 20.3.2014 התקיים דיון בערעור על פסק הדין הראשון, במהלכו שמענו את טענות הצדדים לעניין טענת "אמת דיברתי". לאחר שישבנו על המדוכה, התקיים ביום 3.2.2015 דיון נוסף, במהלכו שמענו את יתר טענותיהם של הצדדים.
במהלך הדיון, ועל דעת הצדדים, ניתנה ההחלטה הבאה:
"1. הערעור יישאר תלוי ועומד, וטענות הצדדים שמורות להם.
- התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין משלים בסוגיית הנזק. בית המשפט ייצא לצורך הדיון מןההנחה שאין למשיבים הגנה נגד תביעת לשון הרע.
- פסק הדין המשלים יינתן על פי הראיות שהובאו והסיכומים שהוגשו בערכאה הדיונית, אך בית המשפט רשאי לבקש טיעון משלים אם יראה לנכון לעשות כן.
- הצדדים ימסרו הודעה עם מתן פסק הדין המשלים או בעוד 4 חודשים לפי המוקדם, ולאחר מכן נחליט בעניין המשך הטיפול בערעור". [ההדגשה במקור - י.ד.]
כפי שיובהר להלן, מסקנתי היא שלמשיבים לא קמות ההגנות מכוח סעיפים 14ו-15 לחוק איסור לשון הרע. כך סברתי לאחר שקראתי ושמעתי את טענות הצדדים בעניינים אלה. מטעם זה, ראינו לנכון להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בסוגיית הנזק, וזאת – כאמור – מבלי שקבענו מסמרות בשאלה האם יתקבל הערעור בע"א 844/12 אם לאו. לאחר שניתן פסק הדין המשלים (כפי שיפורט להלן) ולאחר שהתלבטתי בעניין, אני סבור כי למשיבים כן עומדת הגנה אחת ויחידה, וזאת
--- סוף עמוד 7 ---
מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. כפי שיובהר, בית משפט זה כמעט ולא עסק בעבר בפסיקתו בסעיף 13(9) האמור, ולפיכך מסקנתי בעניין זה נתגבשה רק לאחר שהתיק הושב אלינו לאחר פסק הדין המשלים ולא בלי התלבטות. ככל שחברותיי תצרפנה דעתן לדעתי, הרי שהערעורים בעניינו של פסק הדין המשלים יתייתרו.