- נקבע, כי לו היה המערער מרוויח את הסכומים שהוא טוען להם בכתב התביעה, היה עליו להתחלק בסכומים אלה עם שותפו, מר ארנטרוי. לכן הוא זכאי רק ל-51% מהנזק שהוכח, קרי הוא זכאי ל-51,000 ש"ח בלבד.
- לבסוף, אשר לטענת המערער לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק לשון הרע, זו הייתה טענה חילופית בלבד. משנקבע כי הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שהוכחו, אין מקום לפסוק לזכותו פיצוי גם מכוח תביעתו החילופית. ממילא הסכום שניתן לפסוק (50,000 ש"ח) נמוך מהסכום שנפסק לזכות המערער.
הגשת הערעורים לאחר פסק הדין המשלים – ע"א 1905/15 וע"א 2755/15
- לאחר מתן פסק הדין המשלים, הורינו לצדדים, בהחלטתנו מיום 15.2.2015, להבהיר כיצד הם רואים את המשך הטיפול בהליך זה. בסופו של דבר, הגישו שני הצדדים ערעור על פסק הדין המשלים. יצוין, כי במסגרת הודעה שהגישו המשיבים, בד בבד עם הגשת הערעור מטעמם, הם הודיעו שככל שהמערער יודיע כי הוא מסכין עם תוצאת פסק הדין המשלים, ימשכו המשיבים את ערעורם.
- דיון נוסף בעל-פה התקיים בפנינו ביום 10.10.2016. ומכאן לפסק הדין.
דיון והכרעה
- בית המשפט המחוזי קבע, כי הדברים שאמרה פורוש לעטר בשיחת הטלפון מהווים לשון הרע, כמשמעו בחוק איסור לשון הרע. כנגד קביעה זו אין בפנינו ערעור מטעם מי מהצדדים, ועל כן חוות דעתי תצא מנקודת הנחה שאכן הדברים מהווים "פרסום" שהוא "לשון הרע" כהגדרת החוק. השאלות שעלי לדון בהן, אם כן, הן אלה: (1) האם מדובר בפרסום מותר לפי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע ולחילופין האם חלה אחת מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, כפי שקבע בית המשפט המחוזי (סעיף 14, סעיף 15(2)או סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע); (2) במידה ויתברר כי הפרסום אינו נופל תחת אחד מהמקרים האמורים, אדון בסוגיית הנזק, שנדונה בפסק הדין המשלים.
ההגנות בחוק איסור לשון הרע - כללי
- חוק איסור לשון הרע יוצר איזונים במקום שבו נעשה פרסום הכרוך בלשון הרע. מצד אחד, החוק מבקש להבטיח את כבוד האדם ואת זכותו לשם טוב של הנפגע
--- סוף עמוד 10 ---
מהפרסום, זכויות שזכו לעיגון חוקתי במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (כבוד האדם באופן מפורש והזכות לשם טוב כנגזרת מכבוד האדם). מן העבר השני, מבקש החוק לתת ביטוי גם לערכים נוספים, ובראשם חופש הביטוי [אורי שנהר דיני לשון הרע187 (1997) (להלן: שנהר); דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך [פורסם בנבו](18.9.2014), פסקה 19 לחוות דעתו של הנשיא א' גרוניס (להלן: דנ"א דיין)]. הנחת היסוד שבבסיס החוק היא, שבמקרים מסוימים יצדיקו הערכים הנוספים מתן הגנה למפרסם לשון הרע. ההגנות שבחוק איסור לשון הרע קבועות בשלושה סעיפים: 13, 14 ו-15. בדנ"א דייןשרטט השופט י' עמית את תרשים הזרימה שיצר החוק:
| לשון הרע |