במספר מקרים נוספים, מתחו בתי המשפט ביקורת על התנהלותה של החברה, אך התביעות נדחו לגופן. ראה למשל: ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 4922-08-16 פלטנב נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (5.1.2017) (להלן – "עניין פלטנב"); ת"ק (תביעות קטנות כ"ס) 38-08-16 פולק נ' טוטוקרד 5 בע"מ (12.1.2017); ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 51607-11-15 פוליאק נ' א. ג. ש. ייעוץ פיננסי בע"מ (11.9.2016) (להלן – "עניין פוליאק").
יש שסברו, כי ניתן לדון בתביעות קטנות שהוגשו במעורבותה של ספאם אוף, אך יש לתת משקל למעורבות זו בקביעת גובה הפיצוי לתובעים. ראה למשל עניין פנחס שלעיל; ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 40626-04-16 לשנובולסקי נ' טוטוקרד 5 בע"מ (9.10.2016); ת"ק (תביעות קטנות חי') 2582-04-16 רוקני נ' אופטיקה הלפרין בע"מ (4.12.2016).
עוד אעיר, כי היו שסברו שאין משקל למעורבות זו, אך אין המדובר בגישה רווחת. ראה ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 53765-08-16 סער נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ (25.1.2017)).
המחאת זכות התביעה ואפשרות החברה להשתתף בהליך התביעה הקטנה
- על פי ההסדר הנהוג, ככל שיינתן פסק דין, זכאית החברה לנתח של עשרים אחוזים מהפיצוי שנפסק. איני סבורה, כי הסדר זה עולה כדי המחאת זכות שתביעה לגביה איננה אפשרית בבית המשפט לתביעות קטנות, ואף אין בו כדי להפר האיסור הקבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, לפיו "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין".
- אכן, תביעה נזיקית לא ניתן להמחות, אך אין מניעה להמחות את הזכות לפירותיה (ע"א 456/71 פילוסוף נ' מדינת ישראל, פ"ד כה(2) 604 (1971)). להרחבה ולעיון ראה ת"א (מחוזי מר') 8746-10-09 ברדיצ'ב נ' פויכטונגר (16.12.2010); ע"א 5251/10 כספי בע"מ נ' Banco Bilbao Vizcaya Argentaria.S.A (6.1.2013)). ההסדר בין חברת ספאם אוף לתובעים השונים נוגע לפירות התביעה, הפיצוי שייפסק לתובע, אם וכאשר זו תתקבל. ספאם אוף לא באה בנעליו של התובע ולא מחליפה אותו, אלא ניצבת לצידו ומסייעת לו. לעמדת דומה ראה ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 36033-05-16 שומן נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ (30.11.2016). משכך, עמדתי היא אין בפעילותה משום הפרת האיסור החוקי על תביעת חברה בבית המשפט, ואין בה משום המחאת זכות.
--- סוף עמוד 34 ---
תביעות בסיוע ספאם אוף בבית המשפט לתביעות קטנות
- אף אם אין מניעה חוקית לפעול כאמור, שאלה אחרת שיש לדון בה, נפרדת ומובחנת הימנה, היא האם כלל נכון וראוי לדון בתביעה שהוגשה בסיוע ספאם אוף בבית המשפט לתביעות קטנות.
- ראשית, ככלל, "תביעות ספאם", שלרוב היקפן הכספי אינו גבוה, ובירורן אינו מורכב, מתאימות מאוד לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ההליך אמור להיות "יעיל, פשוט וזול" (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 191-189 (1994) (להלן – "עניין סרבוז"); עניין בודקר. ראה גם דברי בית המשפט העליון בעניין האפרתי:
"מטרתו ותכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא פתיחת שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות: "הדיון בתביעות הקטנות יהיה ללא פורמליות, מהיר וזול. עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה, הוא לאפשר לאזרחים הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות והטרדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השיפוטי החדש..." ... מטרה זו מתממשת על ידי פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות וקביעת אגרות משפט נמוכות, האמורות להפוך את בית המשפט לתביעות קטנות לפורום נגיש וידידותי לציבור הרחב, וליתן סעד בגדרים אלה".