אף על פי כן מצאתי, כי לא כל התובעים זכאים לפיצוי, שכן התביעות שהוגשו בסיוע ספאם אוף אינן תביעות יעילות שיש לעודדן. מצאתי, כי יתר התובעים זכאים לפיצוי, ואולם, בקביעת שיעורו יש להתחשב בפיצויים אשר הושתו על הנתבעת בעבר, במסגרת תיקים אחרים, וליתן משקל ממשי לעובדת סיום פעילותה העסקית.
- אדון בדברים כסדרם.
פרק ראשון: האם ההודעות שנתקבלו בידי התובעים נשלחו בניגוד לדרישות החוק?
- המחוקק הישראלי קבע, כי ניתן לשלוח דבר פרסומת לנמען, רק אם זה נתן הסכמתו המפורשת לדבר, בכתב ומלכתחילה. בכך בחר המחוקק לאמץ את מודל ה-"opt in", הרווח בעולם, ודורש מהמפרסם, טרם שליחת דבר הפרסומת, לקבל את אישור הנמען. זאת, להבדיל ממודל ה-"opt out", אשר אומץ בארה"ב, ולפיו, ככלל, ניתן לשלוח הודעות פרסומת, אף ללא אישור מראש, עד אשר יודיע הנמען על סירובו לקבלן (להרחבה ולעיון נוסף ראו עניין חזני). בנוסף נקבע, כי לא נדרש אישור בכתב ומלכתחילה למשלוח דברי פרסומת, מקום בו מסר הנמען למפרסם את פרטיו, במהלך רכישת שירות או מוצר; הודע לו, כי אלה ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת, והוא לא סירב לכך ודבר הפרסומת מתייחס לאותו שירות או מוצר (סעיף 30א(ג) לחוק). החוק אף קבע כי על המפרסם לעמוד במספר כללים הנוגעים לתוכן דבר הפרסומת ולסיווגו ככזה, ובין היתר הטיל חובה על המפרסם לציין פרטיו ולאפשר לנמען לשלוח הודעות סירוב (סעיף 30א(ה) לחוק).
- להלן, נבחן האם הופרו הוראות החוק, ולאחר מכן, ככל שהדבר שנוי במחלוקת, נבחן האם מקורן של ההודעות הוא בנתבעת.
העדר פרטי המפרסם
- כל ההודעות בגינן הוגשו התביעות הן מסרונים שנשלחו למכשירי הטלפון הסלולאריים של התובעים. במסרונים שנתקבלו לא צוין מיהו המפרסם או פרטיו, אך בחלקם נתנה אפשרות לשלוח בקשה להסרה מרשימת התפוצה, בצד מתן אפשרות לקבל פרטים נוספים אודות דבר הפרסומת.
דבר הפרסומת
- סעיף 30א(א) לחוק הגדיר דבר פרסומת כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת...".
--- סוף עמוד 5 ---
בענייננו, לא היתה מחלוקת כי ההודעות עצמן מהוות מסר כאמור. הנתבעת לא טענה במסגרת כתבי הטענות או במהלך הדיון אחרת ובמהלך הדיון אף מסר נציגה: "איננו חולקים על כך שזה דבר פרסומת. זו הצעה לתת שירות" (ראה דבריו בעמ' 7, ש' 34-35 לפרוטוקול הדיון. להלן, ככל שלא יצוין אחרת, מתייחסים הציטוטים לפרוטוקול זה, ש' ב'). בבחינת למעלה מן הצורך, אציין, כי גם מתיעוד שיחות בין חלק מהתובעים לבין שולחי דברי הפרסומת, עלה כי מוצע לנמען הפונה עקב שליחת המסר להשקיע סכום של כ-2,000 ש"ח לפתיחת תיק מסחר, וזאת בתמורה לקבלת הנחיות לביצוע עסקאות מביתו (ראה התכתובים (תמלולים), שסומנו על ידי במהלך הדיון ת/2). היינו: "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק.