אעיר, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין המדובר בראיה קבילה. עורכי השיחות העידו בפני, האזנתי לשיחות, מצאתי את תוכנן ברור דיו, ואיני רואה כל מניעה לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך הדברים שנאמרו במסגרתן.
הסכמת התובעים לקבלת דברי הפרסומת
- כפי שפורט לעיל, החוק אוסר על שליחת דבר פרסומת לנמען, אלא אם נתנה הסכמתו, מראש ובכתב, או אם לא סירב לקבלם, במהלך רכישת מוצר או שירות.
- כל התובעים מסרו כי מעולם לא נתנו הסכמתם לקבלת דברי הפרסומת שבמחלוקת.
- הנתבעת אישרה כי חלק מההודעות נשלחו מטעמה. בקשר להודעות אלו טענה, כי התובעים נרשמו לקבל שירותיה, ואולם הכירה בכך, כי אין בידה תיעוד מתאים, ובהעדרו – משקל טענותיה נמוך (ראה, למשל, כתבי ההגנה בת"ק 26210-04-16, בעניין בוקובזה; בת"ק 5579-05-16 בעניין עזרא ואח'; ת"ק 27520-05-16 בעניין סטריז'יבר ואח'). אף במהלך הדיון אישר נציג הנתבעת כי אין בידיו אסמכתאות לרישום, הודיע כי לא יובאו ראיות בנוגע לכך, וכן מסר, כי מובנות לו השלכות אי הבאתן. הנציג הוסיף: "מה שבית המשפט יראה לנכון בנוגע לשליחת ההודעות - אני מקבל" (עמ' 10, ש' 29 – עמ' 11, ש' 5; עמ' 12, ש' 9-10).
- ניכר היה, כי אין בכוונת הנתבעים לעשות כל מאמץ על מנת להביא כעדים את הגורמים המתאימים העשויים לשפוך אור על השאלות המתעוררות בנוגע לאופי הפרסום ולזהות המדוור. כך, למשל, מסר נציג הנתבעת במהלך הדיון הראשון, כי: "אין לי אסמכתה להראות שהוא אכן נרשם. אנו מריצים במערכת את התאריך. לא אני בעצמי עשיתי את הבדיקה. לא ניתן להביא את האדם שעשה זאת. מי שעשה אותה זה גורם טכני שביקשנו ממנו. אבדוק אם הוא יוכל להגיע מחר". לא מיותר לציין, כי אותו גורם לא הגיע, אף לא למחרת היום, על מנת להעיד על פעילותו. הנציג אכן טען, כי המערכת ישנה וכי אותה הבדיקה נערכה על ידי אחר, אך אף לכך לא הובאו ראיות, ולא ניתן מענה לשאלה המתבקשת בנוגע לזהות הגורם המדוור איתו התקשרה הנתבעת בחוזה הפרסום (עמ' 22, ש' 17-22).
--- סוף עמוד 6 ---
- אשר על כן, בהעדר כל ראיה סותרת, ונוכח אי הבאת ראיות הנוגעות לאישור התובעים לקבלת דברי הפרסומת (במשמעותה הכיר אף נציג הנתבעת), לא נותר אלא לקבוע, כי אלה נתקבלו בניגוד להוראות החוק. באשר ליתר ההודעות שבמחלוקת, מקובלת עלי גרסת התובעים לפיה לא נתנו הסכמתם לקבלן, גרסה, שכעולה לעיל, לא נסתרה על ידי הנתבעת.
- לסיכום פרק זה: כל ההודעות מושא התביעות הן דבר פרסומת שנשלח בניגוד לדרישות החוק.
פרק שני: זהות העומד מאחורי משלוח ההודעות בהן לא הכירה הנתבעת
- כעולה מהאמור לעיל, בחלק מסוים מההודעות מושא התביעות הכירו הנתבעים. לאחר עיון במידע שנאסף, שרוכז בטבלה שלהלן, וניתוח הנתונים, אני קובעת, כי הגרסה המסתברת היא כי כל ההודעות מושא התביעות (למעט חלק מההודעות הקשורות לתובע בוקובזה, על כך בהמשך), נשלחו מטעם הנתבעת ונועדו לעודד רכישת שירותיה.
- לשם הנוחות, כנספח לפסק דיני, מצורפת טבלה בה רוכזו הנתונים הרלבנטיים, הכוללים את מספרי הטלפון מהם נשלחו ההודעות שקיבלו התובעים, מועדיהן ונוסחן, כמו גם את עמדת הנתבעים בנוגע להכרה בהודעות ככאלו שנשלחו מטעמה ונועדו לפרסם שירותיה. בהמשך הדברים אתייחס למספרי הטלפונים השונים על פי מספרם הסידורי בטבלה (1-23).
- עיון במצבור הנתונים וניתוחו, מוביל למספר מסקנות.
לגבי חלק ניכר מהמספרים, הכירה הנתבעת בכך שנשלחו מהם הודעות מטעמה, וכך, בהעדר כל ראיה אחרת, או כל ניסיון להציג ראיה זו, הגרסה המסתברת היא כי אף ההודעות האחרות הקשורות לאותו המספר קשורות אליה. לכך יש להוסיף, כנתון המחזק משמעותית מסקנה מסתברת זו, כי סגנונן וניסוחן של ההודעות – זהה, ולמצער, נושא דמיון רב ביותר להודעות הנוספות.