שנית, אף מהמספרים בהם לא הכירה הנתבעת, נשלחו הודעות זהות, או לכל הפחות דומות מאוד בסגנונן ובתוכנן להודעות אחרות ממספרים אחרים, אליהם קשרה עצמה הנתבעת.
שלישית, תוכן ההודעות מתיישב עם השירות אותו הציעה הנתבעת – עשיית רווח כספי, בצורה עצמאית, מהבית ("רווח כספי, מהבית, בזמנך הפנוי").
רביעית, חלק מהמספרים הינם מספרים עוקבים או קרובים, במרחק של ספרות בודדות: המספרים הראשון והשני; המספרים הרביעי, החמישי והשלושה עשר. למעט המספר השלושה עשר,
--- סוף עמוד 7 ---
הכירה הנתבעת בשליחת חלק מהודעות שנתקבלו מיתר המספרים שלעיל, ואף עניין זה מחזק המסקנה בדבר הקשר בינה לבין הפרסום.
חמישית, ניתן להבחין כי מעבר למלל הדומה ולעיתים – זהה, קיים דמיון רב אף בנוגע לסגנונן הצורני של ההודעות. כך, למשל, נעשה שימוש בתג ' ולא בתג " - לדוגמה: 'הסר'; 'כסף'. הביטוי: "להסרה – הסר", מצוי, כמעט תמיד, בשורה נפרדת, בסופו של המסרון – סממן מייחד נוסף ואף לשימוש בביטוי "כסף" לצורך הבעת התעניינות בשירות ייחוד משלו.
שישית, בחלק מהמקרים הגיבו התובעים, או עדים מטעמם, להודעה שנשלחה אליהם, בניסיון לאתר את השולח – המדובר בתובעים אורשר, בנוגע למספר השבעה עשר (בגינו תבע במסגרת תביעה אחרת) והמספר החמישי, והתובעות שוורץ ואוסטרובסקי בנוגע למספר החמישי (ראה הודעת התובעים מיום 22.2.2017). פניות אלו הובילה להתקשרות לתובעים, ומשיחות אלו, שהוקלטו על ידם (להלן – "השיחות היזומות") עולה בבירור, כי הנתבעת היא שעומדת מאחורי הפרסומים. הדוברים קושרים עצמם לחברת "גלובל מרקטינג בע"מ", שהנתבעים אישרו הקשר עימה (ראה דברי נציג הנתבעת בעמ' 22, ש' 19), ומציינים, כי השירות המוצע בפרסומים קשור לחברת "iMarkets", שמה המסחרי של הנתבעת (עמ' 11, ש' 25; עמ' 49, ש' 30).
שביעית, אף כי כל הדיונים אוחדו לפניי, והיה בידי הנתבעת זמן רב להיערך לקראתם, לא מצאה היא לנכון להביא כל ראיה מטעמה הנוגעת לאופן הדיוור או להעדר הקשר בינה לבין הפרסומים. הנתבעת לא העידה את נציגי החברה המדוורת, או את מי שביצע בפועל את הפרסום, או "איש טכני", שיעיד על הליך הרישום. נציגה של הנתבעת אף התקשה במתן תשובה לשאלה הפשוטה בנוגע לזהות המפרסם (ראה דבריו בסוף עמ' 22). לדברים משקל רב, המטה את הכף אף הוא לכלל מסקנה כי הנתבעת היא מקור ההודעות, והיא זו שהייתה צפויה ליהנות מפירות הפרסום שנעשה שלא כדין.
- ומהכלל, לפרטי התיקים עצמם:
א. תביעת הראל בוקובזה (ת"ק 26210-04-16): הנתבעת הכירה בכך ששתיים מתוך שבע ההודעות בגינן תבע התובע, נשלחו על ידה, וזאת בתאריכים 19.1.2014 ו-20.3.2014. הודעות אלו נשלחו מהמספרים הראשון והשני בטבלה, שהינם מספרים עוקבים. שליחת יתר ההודעות הוכחשה על ידי הנתבעת. במסגרת הדיון, מסר התובע כי ברשותו העתקן הצילומי בלבד של ההודעות. בנסיבות העניין, נוכח חלוף הזמן המשמעותי בין מועד שליחת ההודעות לבין הגשת התביעה, העדר אפשרות לקשור את ההודעות על פי נוסחן לתובע עצמו, ולאחר ששקלתי אף את העובדה כי פניית התובע לנתבעת נעשתה אך בחודש אפריל 2015, מצאתי כי לא הוכח במידה המספקת כי אכן התקבלו בידי התובע עצמו הודעות נוספות שנשלחו מטעם הנתבעת, מעבר לאלו בהן הכירה היא עצמה.