הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע זכאי לקרדיט בטריילר המוקרן בתחילת ו/או בסוף כל פרק של הפורמט המשודר בטלוויזיה, בהיקף ובמידה שניתן ליוצרים אחרים שתרמו לתכנית (במאים, צלמים וכו').
- לא הוכח בפני כי הזכות משתרעת גם על הבייבל המקורי שהכין התובע, מאחר שהתובע לא ביסס את האמירה, כי הבייבל שהכין משמש את המפיקים גם כיום. בהקשר זה, הסתפק התובע בטענה, כי הנתבע מחק את שמו של התובע מהבייבל ובמקום זאת הכין בייבל אחר, שבו צוין שמם של הנתבעים בלבד, אך לא עימת את ארמוזה עם הטענה בבית המשפט.
כך גם לגבי הקרדיט בפרסום בעיתונים ובחומר שיוויק ויח"צ. התובע הוכיח, כי היה מקרה בו פורסם באינטרנט, כי הפורמט פותח על ידי ארמוזה ותנין, ושמו לא נזכר (נספח יג' לכתב התביעה), אך לא הוכיח כי כך אירע גם במקרים אחרים.
העובדה שישנם פרסומים, בהם מופיע שמה של ארמוזה כמפיצת הפורמט, אינה מקנה לתובע זכות לאזכור דומה, אלא אם נאמר בפרסום כי ארמוזה היא גם היוצרת של הפורמט, או אם מופיעים שמותיהם של יוצרים אחרים, ללא אזכור שמו של התובע לצידם.
סוף דבר
המחלוקת בין הצדדים הביאה לפתחו של בית המשפט את שאלת הגנת זכות יוצרים על פורמט טלוויזיוני, שלא נדונה בישראל עד כה. התביעה להכרה בזכותו המוסרית של התובע מתקבלת ביחס לפורמט שעשועון הטלוויזיה Upgrade, המופץ ברחבי העולם.
אני קובעת כי הנתבעים הפרו את זכותו של התובע לציון שמו כיוצר הפורמט, יחד עם שני שותפים, של השעשועון "משדרגים" - אשר בהסתמך עליו נוצר שעשועון הטלוויזיה Upgrade, המופץ ע"י הנתבעים.
הוכח כי בידי הנתבעים היתה היכולת לדרוש מתן קרדיט לתובע כיוצר השעשועון או, למצער, להעמיד את גופי השידור על ההתחייבות כלפי ברודסקי למתן קרדיט ולראות מה תהיה תגובתם. מסיבות השמורות עמו, בחר ארמוזה להתכחש תחילה לעצם היותו של ברודסקי שותף ביצירת הפורמט ובהמשך, להתכחש לזכותו המוסרית לייחוס חלקו בו.
אשר על כן אני מורה כדלקמן:
א. התובע זכאי לפרסום שמו כחלק מיוצרי הפורמט, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. הכוונה לפרסום בטריילרים המוקרנים בתחילת ו/או בסיום כל פרק של התכנית, בהיקף ובמידה שניתן קרדיט ליוצרים אחרים שתרמו לתכנית (במאים, צלמים וכו').
ב. ניתן בזאת צו עשה, המחייב את הנתבעים לתת בטריילרים קרדיט לתובע כהוגה ויוצר הפורמט, תוך ציון העובדה כי לתובע שני שותפים נוספים ביצירה.