| בית הדין האזורי לעבודה בנצרת | |
| סע"ש 6980-07-14 | |
| לפני: | ||
| כב' הנשיאה ורד שפר נציגת ציבור (עובדים) גב' ויולט חורי נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף אלול | ||
| התובע | ADAM YAHYA ADAM ABDALLAH ע"י ב"כ: עו"ד תמיר שטינוביץ ואח' | |
| - | ||
| הנתבעות | 1. א.מ.י.מ ביצוע עבודות קבלנות ומתכת בע"מ 2. חב' צמח בננות בע"מ שתיהן ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור | |
| פסק דין
|
התובע, בעל נתינות סודנית, עבד במפעל שבבעלות הנתבעת מס' 2, בעמק הירדן.
יחסי הצדדים הסתיימו עקב הוראת שהייה במתקן "חולות", שהוציאו הרשויות בעניינו של התובע .
בתביעה שלפנינו, טוען התובע כי הנתבעת מס' 1 הינה קבלן כוח אדם, וכי היא והנתבעת מס' 2 היו מעסיקותיו יחדיו, ועל יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות.
על יסוד טענותיו, עתר התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו שורה של סכומים בקשר לתקופת עבודתו ולסיומה, לרבות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.
- הצדדים לתובענה –
א. הנתבעת מס' 1, היא חברה מוגבלת במניות (להלן: "א.מ.י.מ"). לטענת התובע, עסקינן בחברת כוח אדם, אשר מספקת עובדים לעסקים שונים. לטענת א.מ.י.מ, היא חברה למתן שירותים.[1]
ב. הנתבעת מס' 2, צמח בננות בע"מ, היא חברה שעוסקת באריזה ושיווק של בננות ופירות אחרים (להלן: "צמח בננות", או "המפעל").
ג. התובע, כאמור, בעל נתינות סודנית, "מסתנן" (לטענתו – מבקש מקלט).
- להלן יפורטו העובדות העיקריות הצריכות להכרעתנו, אשר רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת:
א. התובע עבד במפעל צמח בננות, כעובד כללי ואריזה. עבודתו החלה בראשית חודש אוקטובר 2010.
ב. בסוף חודש פברואר 2014, הוצאה לתובע הוראת שהייה במרכז שהייה, לפי סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954. לפי ההוראה, צווה על התובע להתייצב במתקן השהייה (חולות), החל מיום 03.04.14.
ג. אין מחלוקת כי יחסי העבודה הסתיימו בשלהי חודש מארס 2014, כך שתקופת העבודה ארכה כ-42 חודשים, או כ-3.5 שנים.[2]
ד. בתלושי השכר נכתב, כי מעסיקתו של התובע היא א.מ.י.מ, ואין חולק שהיא זו ששילמה לו את שכרו.
ה. לתובע שולם שכר על בסיס שעתי.
- נפרט להלן את תמצית טענותיו העיקריות של התובע –
א. התובע טען, כאמור, כי הועסק על ידי הנתבעות 1 ו-2 גם יחד.
ב. התובע טען כי על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות (להלן: "צו ההרחבה"). לחילופין בלבד, טען כי חל צו ההרחבה בענף כוח האדם.
ג. לטענת התובע, הנתבעות לא יישמו לגביו את צו ההרחבה בענף החקלאות כנדרש, ולא העניקו לו את זכויותיו על פי הצו.
ד. התובע עתר לחייב את הנתבעות לשלם לו, את הרכיבים הבאים:
1) שכר יסוד (סך שנוכה משכרו) – בסך של 240 ₪.
2) פדיון הבראה – בסך של 5,236 ₪.