3) פדיון חופשה - בסך של 7,028.48 ₪.
4) דמי חגים – בסך של 3,884.16 ₪.
5) פיצוי חלף הפרשה לפנסיה – בסך של 10,330.58 ₪.
6) מענק שנתי – בסך של 4,368 ₪.
7) דמי כלכלה – בסך של 4,368 ₪.
8) שי לחג – בסך של 1,050 ₪.
9) פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות – בסך של 1,721.76 ₪.
10) תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות – בסך של 14,005.8 ₪.
ה. התובע טען, כי פוטר מעבודתו על אתר, בשרירותיות, ובניגוד להוראות צו ההרחבה, מבלי שקוים לו שימוע, וללא הודעה מוקדמת. על בסיס טענות אלו, עתר לפיצויי פיטורים - בסך של 15,051.12 ₪, ולחילופין ל"סכום הצבירה לצורך קופת הפיצויים", בסך של 10,330.58 ₪.
ו. התובע טען, כי הנתבעות הלינו את שכרו, "זכויותיו" ופיצויי הפיטורים, ביודעין, ועתר לפסוק לזכותו "פיצויי הלנת זכויותיו, שכרו ופיצויי הפיטורין, למן המועד לתשלום כדין ועד לתשלום בפועל."
ז. יוער כי בכתב התביעה, עתר התובע לתמורת הודעה מוקדמת, לתוספת משפחה, ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין (היעדר שימוע) - אלא שלאחר מכן, זנח תביעות אלו.[3]
- תמצית טענותיהן העיקריות של הנתבעות-
א. טענות מקדמיות –
1) הנתבעות טענו, כי יש לסלק את התביעה כנגד צמח בננות, בשל היעדר יריבות, ובשל היעדר סמכות עניינית. לטענתן, אין ולא היו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין המפעל, אלא רק בין הראשון לבין א.מ.י.מ.
2) הנתבעות טענו, כי יש לסלק את התביעה על הסף, מאחר שהוגשה בחוסר תום לב, בהיעדר ניקיון כפיים, ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
ייאמר כבר כעת, כי להבדיל משאלות היריבות והסמכות העניינית (שאלת זהות המעסיק) - אשר מהוות שאלות ראויות לדיון - יתר טענות הסף, נטענו באופן כללי וסתמי, ודינן להידחות על אתר.
ב. הנתבעות טענו, כי ה"הסכמים הנטענים" אינם חלים על הנתבעות.
ג. הנתבעות טענו, כי התובע נטש את עבודתו, מבלי שמסר הודעה מוקדמת. משכך, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים, ולא הייתה כל חובה לערוך לו שימוע. לטענתן, התובע אף אינו זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפיצויי פיטורים.
ד. הנתבעות טענו, כי לאחר מועד סיום העסקתו, התובע התבקש להגיע לשם עריכת גמר חשבון, אולם אצה לו הדרך להגיש את תביעתו.
ה. הנתבעות הכחישו את רובן המכריע של טענות התובע, וכדי שלא להאריך מעבר לדרוש, תובאנה טענותיהן המפורטות בהמשך.
- הפלוגתאות העיקריות אשר עומדות להכרעתנו -
א. האם יש לראות בצמח בננות מעסיקת התובע, לצד א.מ.י.מ?