ב. האם על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות ו/או צו ההרחבה בענף כוח האדם?
האם התובע זכאי לרכיבים להם עתר: (1) שכר יסוד (ניכויים מהשכר); (2) פדיון הבראה; (3) פדיון חופשה; (4) דמי חגים; (5) פיצוי חלף הפרשה לפנסיה; (6) מענק שנתי; (7) דמי כלכלה; (8) שי לחג; (9) פיצוי חלף הפרשה לקרן השתלמות; (10) תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות.
ג. מהן נסיבות סיום ההעסקה, ובפרט האם יש לראות בתובע כמי שפוטר מעבודתו? כנובע מכך, האם הוא זכאי לפיצויי פיטורים?
ככל שאין לראות בתובע כמי שפוטר, האם הוא זכאי לפיצוי חלף הפרשת מרכיב הפיצויים לקרן פנסיה?
ד. האם זכאי התובע לפיצויי הלנת שכר / פיצויי הלנת פיצויי פיטורים?
- מסכת הראיות –
מטעם התובע הוגש תצהירו בלבד.
מטעם הנתבעות, הוגש תצהירו של מר יחזקאל מזרחי, "הבעלים בנתבעת 1" (להלן: "מר מזרחי"), וכן תצהירו של מר משה נבון, מי ששימש מנכ"ל צמח בננות משנת 2010, ובתקופה הרלבנטית לתביעה בפרט (להלן: "מר נבון").
העדים כולם נחקרו בפנינו.
נציין כבר כעת, כי מעדותו של מר מזרחי, עלה כי הלה אינו בקיא באשר לפרטי השכר והזכויות הסוציאליות ששולמו לתובע. כך, למשל, העד עומת עם הכתוב בתלוש חודש ספטמבר 2013, ודו"ח הנוכחות לאותו חודש. הוא התבקש להסביר את היחס בין הנתונים העולים משתי האסמכתאות, וזו הייתה תשובתו:
"אני יכול להסביר שאני מקבל שירותי הנהלת חשבונות מרו"ח, יש אצלו חשבי שכר שעושים את התלושים ויתכן שהוא לא ידע לעשות את העבודה או שלא עשה אותה נכון אבל איננו מערערים על כך שאם יש טעות אנו נשלים את המגיע, ככל שיש טעות. אני לא חשב שכר, לא יודע לעשות את החישובים, אני קונה את השירותים מרוה"ח שלי והם עושים את זה."[4]
דברים אלה החלישו את המשקל שיש לייחס לעדותו של מר מזרחי, בזיקה לבירור חלק מן המחלוקות בתיק.
שאלת זהות המעסיק ומהות יחסי הצדדים
עמדות הצדדים
- התובע ראה בשתי הנתבעות גם יחד כמעסיקותיו.
- הנתבעות טענו, כאמור, כי התובע הועסק על ידי א.מ.י.מ – בלבד.
לטענתן, התובע התקשר עם א.מ.י.מ, אותר על ידה, הוצב לעבודה על ידה, קיבל את שכרו ממנה, הוצג כעובד שלה, היה כפוף לה, ו"חשוב מכל", ראה אותה כמעסיקתו במשך כל תקופת עבודתו. על כן, לגבי דידן, מדובר בהתקשרות אותנטית בין התובע לבין א.מ.י.מ.
בכל הנוגע למישור היחסים שבין הנתבעות, הן טענו כי א.מ.י.מ. סיפקה לצמח בננות שירותים.