סוגיית זיהוי המעסיק, המסגרת הנורמטיבית-
- הכלל הוא, כי מעסיקו של עובד יהא זה שבינו לבין העובד קיימת התקשרות אותנטית ולגיטימית.[5]
- נטל ההוכחה - בהלכת כפר רות[6], נקבעה חזקה לפיה בתבנית העסקה מורכבת, מתקיימים יחסי עבודה בין המשתמש (או: "המפעיל") לעובד. לימים, קבע בית הדין הארצי, כי לחזקה זו אין עוד תוקף, תוך שהבהיר, כי אין פירוש הדבר שקיימת חזקה (הפוכה) לפיה מתקיימים יחסי עבודה בין העובד לבין "המעסיק הפורמאלי". הכלל הוא, אל נכון, כי הנטל להוכיח את זהות המעסיק, מוטל על הטוען.[7]
- במישור האותנטיות - בית הדין בוחן, האם תבנית ההעסקה המורכבת - התקשרות להספקת כוח אדם או להספקת שירותים - הינה אותנטית; או שהמערכת ההסכמית הפורמאלית אינה אלא התקשרות למראית עין. כך, למשל, מצב בו העובדות מצביעות על יחסי עבודה בין המשתמש לעובד במישרין, והקבלן הינו רק "צינור" להעברת השכר; וכן מצב בו נחתם בין המשתמש לקבלן הסכם למתן שירותים, אולם הלכה למעשה מדובר במיקור חוץ של כוח אדם.
כדי להכריע למי מבין שניים קיימת התקשרות אותנטית עם העובד, יבחן בית הדין את מהות ההתקשרות בין הקבלן למשתמש, ובין העובד לגורמים אלו.
במישור הקבלן-משתמש – בוחנים האם מושא ההתקשרות היא פונקציה, או שמא כוח אדם. מיקור חוץ של כוח אדם, היא התקשרות במסגרתה מספק קבלן, כוח אדם הפועל בחצריו של משתמש, ונועד במקורו למשימות זמניות. מיקור חוץ של פונקציה, הוא התקשרות במסגרתה מעביר המשתמש את האחריות לביצוע פונקציה מסוימת לקבלן, העובד בעצמו או מעסיק עובדים משלו, ועליו לספק למשתמש מוצר או שירות מוגמר, בהתאם להנחיות המשתמש.[8] במישור היחסים בין העובד לבין הקבלן והמשתמש – בוחנים סממנים המעידים על יחסי עבודה.
בחינת המהות האמתית של יחסי הצדדים, נעשית, כך בעיקר הדברים, בהתאם למבחני הלכת כפר רות הוותיקה.
מבחנים אלו, עשויים להבהיר את התמונה, הן באשר למהות היחסים שבין העובד ליתר הגורמים, והן באשר למהות היחסים וההתקשרות שבין הקבלן למשתמש, כאשר בנוגע למהות ההתקשרות בין הקבלן למשתמש, ניתן להוסיף, גם ולמשל, את בסיס ההתחשבנות ביניהם.
ואלו מבחני העזר:
- מי קיבל את העובד לעבודה והסדיר את תנאי קבלתו?
- מי מפקח על העובד: למי מדווח העובד ולמרותו של מי הוא סר?
- בידי מי הכוח לפטר את העובד ולפני מי עליו להתפטר?
- מי משבץ את העובד לעבודה ויכול להעבירו מתפקיד לתפקיד?
- מי קובע את שכרו ואת מכלול תנאי עבודתו של העובד?
- מי חייב לשאת בתשלום שכרו?
- מי נותן חופשות לעובד, וממי עליו לבקש אישור לחופשותיו?
- למי הבעלות על אמצעי הייצור המשמשים את העובד בעבודתו?
- האם העבודה משתלבת כחלק מן העיסוק העיקרי של המשתמש או שמדובר בפרויקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת?
- האם יש רציפות או זמניות בהעסקה ומהו משך קשר העבודה?
- האם יש לצד השלישי עסק משלו, אשר נותן שירותים לאחרים ובו משתלב העובד?
- כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם? כיצד דווחו היחסים למס הכנסה ולרשויות אחרות?