זאת ועוד: מר נבון העיד, כי התובע פנה אליו "לא פעם", והתלונן שחסרות לו שעות. מר נבון הוסיף כי: "..אחרי שהוא (התובע – ו.ש.) בדק והלכנו ותיקנו את זה אצלנו מאחר והתגלתה בעיה בשעון הנוכחות.".[25] לצד זאת, התובע נשאל, האם אי פעם פנה לחזי וטען, כי חסר לו דבר מה במשכורתו, ותשובתו הייתה בשלילה.[26]
בנוסף, מר נבון אישר בתצהירו, בהגינותו, כי התובע קיבל הוראות "גם" מנציגי צמח, "בהתאם לפררוגטיבה הניהולית כמזמינת שירות.".[27] דא עקא, שהעד מטעם א.מ.י.מ, לא התיימר לטעון, כי התובע קיבל הוראות "גם" מנציגי א.מ.י.מ, ולא הובאו ראיות משכנעות לתמוך באפשרות כזו.
ד. למעלה מן הצריך, נציין כי לפי עדות מר נבון, עיקר עבודת התובע בוצעה באמצעות מכונה ל"הקמת קרטונים", ולשם כך התובע הוכשר על ידי החברה שסיפקה את המכונה. בהיעדר טענות אחרות, יש להניח כי מדובר במכונה שנרכשה או נשכרה על ידי צמח. לכן, יש לראות בהכשרה ככזו שבוצעה באמצעות צמח.
- כללו של דבר: אנו קובעים כי מהות ההתקשרות בין הנתבעות היא מיקור חוץ של כוח אדם. כיוון שכך, על העסקת התובע חל חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
במהלך 9 חודשי עבודתו הראשונים, התובע הועסק על ידי א.מ.י.מ בלבד
- ייאמר מיד, כי את טענתו הגורפת של התובע לפיה, יש לראות בצמח כמעסיקתו[28] (לצד א.מ.י.מ), איננו מקבלים במלואה.
התובע לא הניח תשתית מספקת, אשר מצדיקה לראות בצמח מעסיקתו ב-9 חודשי עבודתו הראשונים. הוא לא שכנע במידה הדרושה, כי ההתקשרות בין הצדדים הייתה למראית עין מבראשית. לא ניתן לשלול, למשל, כי בראשית, התובע גויס למטרה לגיטימית, כגון תגבור עונתי. ודוק: חוק העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם, יוצר חזקה לפיה בתשעת החודשים הראשונים, חברת כוח האדם היא המעסיק, הגם שהעובד עשוי להשתלב בעסקו של המשתמש.
לצד זאת, לא ניתן שלא להעיר, כי אכן קיימות ראיות שתומכות בכך כי א.מ.י.מ. שימשה רק, או בעיקר, כ"צינור" להעברת שכר לתובע. בכך, למשל, תומכת גרסתן ה"דלה" של א.מ.י.מ ושל צמח, באשר לפונקציה שמילאה הראשונה במסגרת ההתקשרות בין השתיים, ומיעוט הזיקות בין התובע לבין א.מ.י.מ, לפחות כפי שמתחוור מן החומר שהונח לפנינו.
מכל מקום, התובע לא טען בבירור, וממילא לא ניסה לשכנע, כי ההתקשרות בין הנתבעות נולדה כ"התקשרות קש".
על כן, אנו קובעים כי ב-9 חודשי עבודתו הראשונים של התובע, יש לראות בא.מ.י.מ, ובה בלבד, כמעסיקתו.