בחלוף 9 חודשים מעת שהחל את עבודתו בצמח, נחשב התובע עובד של צמח, זאת כמתחייב בחוק.
- בסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, נקבע כך:
"(א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים.
(ג) הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין.
(ד) נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל. [...]"
- מטענות הצדדים, וכן מן האמור בתלושי השכר ניתן להסיק כי התובע החל את עבודתו במפעל ביום 01.10.10, וכך אנו קובעים.
אשר על כן, ומכוח הקבוע בסעיף 12א(ג) לחוק, החל מיום 30.06.11 נחשב התובע עובד של צמח בננות.
בתקופה שלאחר 9 חודשים מתחילת העסקת התובע במפעל, ועד תום תקופת עבודתו, אף א.מ.י.מ הייתה מעסיקת התובע, לצד צמח-
- בסעיף 12א(א) לחוק נקבע כאמור, כי: "לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים...". בסעיף 12א(ג) לחוק נקבע, כי אם מועסק עובד בנסיבות כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים רצופים וגו', ייחשב העובד כעובדו של המעסיק בפועל.
- סעיף 12א(ג) קובע תוצאה לפיה כעבור 9 חודשים (או 15 חודשים לאחר קבלת היתר מהשר), ייחשב המעסיק בפועל, כמעסיקו של העובד. לדעתנו, אין הסעיף שולל, כי לצד המעסיק בפועל, ייחשב גם קבלן כוח האדם מעסיקו של העובד, בבחינת מעסיקים במשותף.
לעמדתנו, חברת כוח אדם שאינה "יוצאת מן התמונה" בחלוף 9 חודשים, קרי: ממשיכה להציג עצמה כמעסיקה ולקיים זיקות לעובד – אין מניעה לקבוע כי אף היא מעסיקתו של העובד, לצד המשתמש.
אכן, הישארות חברת כוח האדם בתמונה, בנוסף על כך שהוא מנוגדת לסעיף 12א(א) לחוק, איננה מצב רצוי כלל ועיקר. היא עלולה לצייר בפני העובד תמונה בלתי ברורה באשר לזהות מעסיקו, וכנובע מכך באשר לזכויות המגיעות לו. על רקע זה, חיוב הקבלן לצד המשתמש, לא זו בלבד שהוא עשוי לנבוע מקיומן של זיקות בין הקבלן לעובד, אלא שהוא רצוי בשל כך שהוא יוצר תמריץ שלילי לקבלן להישאר בתמונה בניגוד לחוק.